אירן דן | Irene Dan | إرين دان

הַזְּמַן, מִקְצָתוֹ קַיָּם וְנָע
נִפְרַד מִן הָאָדָם וְאֵינוֹ תָּלוּי בּוֹ,
וּמִקְצָתוֹ

זְמַן מִדְבָּרִי מִשַּׁחַר הַבְּרִיאָה
נִמְדַּד לְפִי סַעֲרוֹת הָרוּחַ
וְהַכְּמִיהָה

אֲנִי מַקְשִׁיבָה לִנְשִׁימוֹתֶיהָ
בַּחֹשֶׁךְ בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה

אֵין לָהּ רְכוּשׁ
מִלְּבַד עֵץ תְּאֵנָה
עַל צֶלַע הַר

שָׁעָה שֶׁהַנְּזִירִים
יָשְׁבוּ תַּחַת עֲצֵי הַשִּׁיטָה
וְצִיְּרוּ בַּחוֹל מָעוֹף צִפּוֹר דֶּרֶךְ נְדוּדִים קְלַסְתֵּר פָּנִים
וְכָתְבוּ אֶת שִׁמְךָ בָּזֶה אַחַר זֶה,
עַל כְּפִיס עֵץ
תָּלִיתִי עֲשָׁשִׁיּוֹת נְיָר

בָּעֵת הַזֹּאת, אֲנִי מַרְבָּה לִמְנוֹת דְּבָרִים
גַּם אֶת אֵלֶּה שֶׁלֹּא נִתָּן לִמְנוֹת
מוֹנָה עַל אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם
אֶת הַצְּעָקָה

שְׁבָרִים שׁוֹקְעִים אֶל הַקַּרְקָעִית
וַאֲנִי קוֹרֵאת אֶל הַגַּלִּים
לָשׁוּב אֵלַי
שָׁעָה שֶׁהַיָּם מְשַׁלֵּחַ אוֹתָם
מִמֶּנּוּ

בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי הוֹלֶכֶת
וּמִתְרַחֶקֶת, וְקוֹרֵאת
בְּשִׁמְךָ
קוֹלִי
לֹא
נִשְׁמַע

כָּל לַיְלָה
חוֹפֶרֶת בּוֹר
לִקְרַאת הַלַּיְלָה
כָּל לַיְלָה
שֶׁמֶשׁ אַחַת
מַשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לַבּוֹר

מִי יַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ וְאָנוּ נִמְהָרִים
אַחַר הָרוּחַ, הוֹלְכִים לַעֲזָאזֵל
בַּנְּתִיבִים הַצָּרִים, בֵּין הַגְּבָעוֹת
שָׂם נִוָּתֵר בּוֹדְדִים

מִיהוּ שֶׁהֵקִים אוֹתִי
מִשְּׁנָתִי
נָהַם הָהָר
עִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי,
אֵין כָּאן אִישׁ מִלְּבַדִּי
אֵין כָּאן רוּחַ וְאֵין שָׁמַיִם

נָהָר שׁוֹצֵף חָצָה אֶת הַבַּיִת
בֵּית הָאֶבֶן בּוֹ גָּדַלְתִּי
וּשְׁתִיקָה נִתְמַלְּאָה בּוֹ
פָּעֲרָה בּוֹרוֹת.
מִן הַבַּיִת לֹא נוֹתַר
דָּבָר.