אירן דן | Irene Dan | إرين دان

לִבֵּךְ טָבוּעַ, אָבוּד בְּמַעֲמַקַּי
בִּכְיֵךְ, זוֹרֵם בֵּין גְּדוֹתַי
מִתְעַקֵּל בֵּין סְלָעִים,
וְאוֹסֵף אֵלָיו
סַחַף רִגְשׁוֹתַי

כמו הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד
בְּתוֹךְ יַעַר עָבוֹת,
בֵּין גִּזְעִי עֵצִים מַרְקִיבִים, נַפְשִׁי

בְּתוֹךְ הַזִּכְרוֹנוֹת הַנֶּחְלָשִׁים,
יְמֵי יַלְדוּתִי הָרְחוֹקִים

אָבוֹא עוֹד הַפַּעַם
אֶל גְּדַת הַנָּהָר,
לְהִתְבּוֹנֵן בְּךָ
מְשַׁחְרֵר דְּרוֹרִים
מִכַּפּוֹת יָדֶיךָ

בַּלֵּילוֹת בָּהִיתִי בֶּהָרִים
שָׁמַעְתִּי אֶת הָרוּחַ בּוֹכָה

בַּבְּקָרִים הָיָה קַר וְהִתְעַטַּפְתִּי
בִּשְׂמִיכָה
אַחַר כָּךְ

עוֹדֶנִּי מַמְתִּינָה לָךְ,
בְּכָל יוֹם וְיוֹם
כְּיַלְדָּה בְּשַׁעֲרֵי בֵּית הַסֵּפֶר

עָבְרוּ הַשָּׁנִים, אִמִּי
וַעֲדַיִן לֹא בָּאת,

מִבֵּין כָּל סִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה,
בָּחַרְתִּי לְסַפֵּר
עַל גְּבוּרַת הָרוּחַ
 
כִּמְעַט בְּכָל לַיְלָה
בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים,

אֵינִי נִשְׁמַעַת לְחֻקֵּי הַכְּתִיבָה,
בַּכְּתִיבָה אֵין אֹשֶׁר,
אֵין אֲרִיכוּת יָמִים

הַמַּיִם צְלוּלִים,
אֲנִי נִכְתֶּבֶת בַּחֲשֵׁכָה

הַמַּעְבָּדָה לְבִּיוֹלוֹגְיָה דָּמְתָה
לְתַחֲנַת אִסּוּף עֻבָּרִים אוֹ לְתֵל קְבוּרָה,
זֹאת מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עֻבָּרִים שֶׁהָיוּ מְכֻרְבָּלִים
בְּתוֹךְ צִנְצְנוֹת פוֹרְמָלִין,
חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת, לְצַד הַחַלּוֹן

הוֹלֵךְ וּמֵת
בְּחַיָּיו
הוֹלֵךְ וּמֵת
לְבַד
לְלֹא פָּנִים
לְלֹא מַאֲבָק
לְלֹא דֹּפֶק
הוֹלֵךְ וּמֵת

הֵיכָן אַתָּה
שֶׁאִישׁ אֵינוֹ גּוֹזֵם
אֶת הַגְּפָנִים,
וּפֵרוֹת אֵין בַּסַּל
וּבַחַלּוֹן אֵין
נִיצוֹץ שֶׁמֶשׁ