אתה סולח לי / אירֵן דן
.
אַתָּה סוֹלֵחַ לִי שֶׁאֲנִי
שְׁסוּעָה פְּגוּמָה
לְשׁוֹנִי כְּרוּתָה,
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לַהֲגוֹת אֶת שְׁמִי,
סוֹלֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי אִשָּׁה טוֹבָה,
אִמָּא טוֹבָה, רַעְיָה לְךָ
לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים
סוֹלֵחַ שֶׁאֲנִי
לֹא מְפַסֶּקֶת שִׁירִים כָּרָאוּי
לֹא מְפַשֶּׂקֶת שְׂפָתַיִם
חוֹרֶשֶׁת בַּמִּלִּים, זוֹרַעַת שָׂדוֹת
צוֹעֶקֶת הֶמְיַת הָרוּחַ
סוֹלֵחַ שֶׁאֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת
לְעֵץ הַתְּאֵנִים בְּאֶרֶץ יַלְדוּתִי,
שֶׁפֵּרוֹתָיו מַתָּת אַהֲבָה,
יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו, מַמְתִּינָה לְךָ
שֶׁכְּאֵב אִמִּי הָפַךְ לִכְאֵבִי שֶׁלִּי,
נוֹפֵל וְשׁוֹקֵעַ בִּי
שֶׁאֲנִי נוֹדֶדֶת מִמְּקוֹמוֹת
אֶל מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים
שֶׁנּוֹלַדְתִּי בְּבֵּירוּת וּבְטטוּאן
בְּחֵיפָה וּבְיָפו, נוֹלַדְתִּי גַּם בְּיַפָּן
וְהַבַּיִת שֶׁלִּי מִגִּזְעֵי עֵצִים
אַתָּה סוֹלֵחַ לִי
שֶׁאֵין הִגָּיוֹן בַּדְּבָרִים
וְאֵין סֵדֶר בְּגַעְגּוּעַי
וּבַמִּלִּים שֶׁמִּחוּצָה לִי
שֶׁהִפְקַדְתִּי בְּיָדֶיךָ,
רַק מִלִּים.
