תחילת לבלוב / אירֵן דן
בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי הוֹלֶכֶת
וּמִתְרַחֶקֶת, וְקוֹרֵאת
בְּשִׁמְךָ
קוֹלִי
לֹא
נִשְׁמַע
בֹּקֶר
בָּא
לְהָאִיר
שְׁבִילֵי הֲלִיכָה,
אִישׁ לֹא מַבִּיט בִּי,
לֹא מַצְבִּיעַ עָלַי
חָדַלְתִּי לְהִסְתַּתֵּר בַּחֲשֵׁכָה
לְכַסּוֹת פָּנַי כִּפְנֵי מֵת.
בֹּקֶר בָּא
עַל הָעוֹלָם
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת
בִּתְנוּעַת הָרוּחַ,
רְחִיפָה שְׁקֵטָה,
צִפּוֹר שָׁמַיִם מְחַפֶּשֶׂת בַּיִת,
אֲפִלּוּ עֵץ הַפִטְנָה שֶׁעָמַד
עֵירֹם בַּעֲנָפָיו
נִמְלָא אַט אַט
עַלְוָה יְרֻקָּה.