מעשה באדם שביקש לכתוב שיר / אירֵן דן
נוֹשֵׂא קוֹלוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
סוֹדֵק אֶת שְׁמֵי הַחֹשֶׁךְ
מִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַיְּלָדִים
אַל תַּאֲמִין לָרוּחַ הַמַּרְפָּה אֲחִיזָתָהּ מִן הַסְּתָו, רָשַׁם עַל דַּלְתּוֹ
עוֹד תָּבֹאנָה רוּחוֹת טוֹבוֹת
נוֹשֵׂא קוֹלוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
סוֹדֵק אֶת שְׁמֵי הַחֹשֶׁךְ
מִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַיְּלָדִים
אַל תַּאֲמִין לָרוּחַ הַמַּרְפָּה אֲחִיזָתָהּ מִן הַסְּתָו, רָשַׁם עַל דַּלְתּוֹ
עוֹד תָּבֹאנָה רוּחוֹת טוֹבוֹת
בָּאוּ הַיָּמִים
לְהַלְבִּישׁ עָלַי
שִׂמְחָה וְגַם עֶצֶב,
בָּאוּ לִכְרוֹת
אֶת לְשׁוֹנִי
בְּגַרְזֶן מִלִּים
עַל מִצְחִי עָנַדְתִּי מַחְרֹזֶת זְכוּכִית
מֵעַל צַוָּארַי זַלְּפוּ מֵי וְרָדִים
מָשַׁחְתָּ גּוּפִי בְּשֶׁמֶן עֲצֵי אֳרָנִים
יַנְשׁוּפִים נָעֲצוּ מַבָּטָם בּוֹ
שָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹצָה אֶת הַנָּהָר
אַל תֹּאמַר אַהֲבָה
טֶרֶם אָהַבְתָּ,
אָמַר הַשּׁוֹטֶה
אַל תֹּאמַר
דַּרְכִּי דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַשִּׂמְחָה
אִם לֹא הָלַכְתָּ בְּדֶרֶךְ הַצַּעַר
אֲנִי מוֹדָה, כְּבוֹדוֹ,
רָשַׁמְתִּי שִׁיר,
הִרְהוּרִים שֶׁהָיוּ נוֹפְלִים
אֶל תּוֹךְ חֲלַל לִיבִּי,
יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, לִשְׁתֹּק
לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁיִּקָּצֵב עָנְשִׁי
בְּשַׁעֲרֵי הַכְּנִיסָה לָעִיר
בֵּין הַהֲרִיסוֹת
תַּחַת עֲרֵמוֹת עָפָר וְאֶבֶן
מְחַפֶּשֶׂת הָיִיתִי אַחֲרָיו
אַחַר הָאֱלֹהִים
אֲהַבְתִּיךָ בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר
לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
כִּבְדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֲהַבְתִּיךָ
שֶׁלִּיבִּי חֹמֶר וְצוּרָה
וַאֲנִי שֶׁלְּךָ
לֹא אַשִּׁיל נַעֲלַי מֵעַל רַגְלַי
לֹא אָבוֹא בְּגִנּוּנִים
לֹא אַסְתִּיר מַחְשְׁבוֹתַי
לֹא אַאֲרִיךְ בִּמְבוֹאוֹת
אֹמַר רַק אֶת שֶׁבָּאתִי לוֹמַר
לֹא פָּחוֹת לֹא יוֹתֵר
לְעִתִּים אֲנִי לְעַצְמִי
פֶּרַח לוֹטוּס
הַפּוֹתֵחַ כּוֹתְרוֹתָיו, זוֹרֵם
וְנִשָּׂא עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
נִסְחֶפֶת לְאִטִּי
בְּמַחְשָׁבוֹת עַל קַיִץ