אהבה / אירֵן דן

הַקַּדְמוֹנִים קִבְּלוּ אֶת פָּנֶיהָ
בַּשָּׂדוֹת הַפְּתוּחִים,
וְהִיא, מִתְהַדֶּרֶת כְּנַעֲרָה, בָּאָה
בַּעֲדָיִים וּבַחֲרוּזִים,
נוֹגַעַת בְּלִבַּת הָעֵצִים
רוֹחֶשֶׁת תְּשׁוּקָה, זוֹכֶרֶת
סִחְרוּר, נִדְרֵי אוֹהֲבִים,
מִחוּץ לַטּוֹב, לָרַע,

כדמותי מתוך מספר הסיפורים, בכתב העת בין סגול ובין תכלת

נֶעֱמַדְתִּי
עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
לְהִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן
פְּנִימָה

רָאִיתִי דְּמוּת אִשָּׁה
כִּדְמוּתִי.
תְּנוּעוֹת גּוּפָהּ

פרידה / אירֵן דן מתוך מספר הסיפורים

לְבַדִּי בֵּין עַרְבַּיִם
בִּשְׂדוֹת הַחִטָּה
טַעַם הָרוּחַ
עַל הַשְּׂפָתַיִם.
כָּאן בְּחַיִּים קְדוּמִים
הִתְקַדַּשְׁנוּ רוּחַ בְּרוּחַ
בְּטַבַּעַת שִׁבֳּלִים.

גַּם הָאֶבֶן הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר נִשְׁחֶקֶת בָּרוּחַ. [אירן דן]

גַּם הָאֶבֶן הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר נִשְׁחֶקֶת בָּרוּחַ.
לָאַהֲבָה אֵין מִדָּה, וְהִיא הַמִּדּוֹת כֻּלָּן.

אבי לימד אותי / אירֵן דן

אָבִי לִמֵּד אוֹתִי
לְהַשִּׁיל מֵעָלַי
תַּאֲוָה וְחַמְדָנוּת
קִנְּאָה וְרָצוֹן לְכוֹחַ.
.
אָבִי לִמֵּד אוֹתִי
לְעוֹרֵר אֶת עוֹלָמִי בִּי,
לְהַרְכִּיב אֶת הַחֲלָקִים הַשְּׁבוּרִים

חושך ירד / אירֵן דן

חֹשֶׁךְ יָרַד עַל אֶרֶץ הָאִכָּרִים,
הַיָּרֵחַ, נֶעֱלַם.
סִפְּרוּ, עֲצֵי הַשְּׁזִיף מֵתוּ
מִזְּמַן,
לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ שָׂרְפוּ אֶת הַיַּעַר
וְאֵין נוֹרָא בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה,
מֵרֵיחַ עוֹר חָרוּךְ.
סִפְּרוּ,

המשורר׳ פורסם בכתב העת ״נתיבים״ גיליון 21 (אפריל 2019)

הַשְּׁמוּעָה אוֹמֶרֶת,
בְּדִירָה חָמֵשׁ גָּר מְשׁוֹרֵר,
הָאִשָּׁה שֶׁאָהַב נָטְשָׁה עִם אַחֵר,
אֶת שִׁירָיו שָׁפְכָה לַיָּם.
בְּנוֹת יָם
שֶׁעָלוּ מִמְּצוּלוֹת
שָׁמְעוּ בַּגֵּאוּת
קוֹל אוֹתִיּוֹת.

חַיֵּי נָהָר / אירֵן דן

זַהֲרוּרֵי אוֹר נוֹשְׂאִים עִמָּם נָהָר
וְהַנָּהָר מְסָרֵב לְהַרְפּוֹת מִן הַמַּיִם,
נוֹשֵׂא עִמּוֹ תְּהוֹם וַאֲדָמָה,
וּתְשׁוּקָה

סוֹחֵף אֵלָיו שְׁבָרִים
וּקְלִפּוֹת עֵצִים,
הוֹפֵךְ עַצְבוּת לְמַיִם,