נדידות ארוכות / אירֵן דן
.
עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה זוּגוֹת 
כְרוֹמוֹזוֹמִים
נוֹשְׂאִים כָּל זִכָּרוֹן, 
כָּל אֵיבָר מֵאֵיבְרֵי גּוּפִי 
כָּל בֶּכִי מִבִּכְיִי
עֲמוּסִים בְּדִידוּת, פַּחַד
הַפַּחַד הַנִּפְעָר בָּרְקָמוֹת, 
נְדִידוֹת אֲרֻכּוֹת, נְדוּדֵי אֲבוֹתַי
נְדוּדַי.
מִיהוּ בַּעַל הַמַּסָּע? אֲנִי תּוֹהָה
וְהַאִם אֵי פַּעַם הָיִיתִי שֶׁלְּךָ,
הַאִם אֵי פַּעַם הָיִיתִי אֲנִי?
.
בַּמַּסָּע הַזֶּה בֶּן מְאוֹת הַשָּׁנִים
דִּבַּרְתִּי בִּשְׂפַת הַמְּקוֹמִיִּים
אַךְ הָיִיתִי זָרָה, אַחֶרֶת
תַּרְתִּי אַחַר זֶהוּת בְּאֶרֶץ הַנַּוָּדִים, 
אֶרֶץ הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים.
הָיִיתִי יְהוּדִיָּה סְפָרַדִּיָּה 
חָיִיתִי בִּסְפָרַד ובטטוּאן*,
הָיִיתִי אַשְׁכְּנַזִּיָּה, גַּם חָיִיתִי
בְּסִיצִילְיָה וְקָלַבְּרִיָּה.
יָדַעְתִּי לִקְרֹא בְּשִׂימְךָ, בִּשְׁמוֹת
הַנְּהָרוֹת וְהַצְּמָחִים וְהַיּוֹם אֲנִי, 
עֲשָׂבִים שׁוֹטִים.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים
אָבוֹא מְפֻיֶּסֶת
אֵלֶיךָ
לֹא אֶהְיֶה עוֹד, שְׁבָרִים.
—-

*טטואן – עיר במרוקו
–

עַרְפִלֵּי לַיְלָה / אירֵן דן

הִנֵּה הַנֶּצַח, 
הִנֵּה אֲנִי, 
קוֹרֵאת בְּשִׁמְךָ
בְּעַרְפִלֵּי הַלַּיְלָה,
שֶׁהַכֹּל נִכְתַּב
לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים
וְהַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁלִּי 
זִכְרוֹן מָקוֹם אַחֵר

קוֹל בֶּכִי
עַל פִּסְגַּת הָהָר
עֲלֵי זָהָב
נִתָּקִים מִן הָעֵץ,
וְאֵין יוֹדֵעַ
הֵיכָן סוֹפָהּ שֶׁל עַצְבוּת
וְאַתָּה,

הָעוֹשֶׂה דַּרְכְּךָ בֵּין מִדְבָּרִיּוֹת,
הַיּוֹדֵעַ כִּוּוּנֵי שָׁמַיִם,
כַּאֲשֶׁר תִּתְבּוֹנֵן בִּי
אֶהְיֶה מְצוּיָה בְּךָ.
—

אַהֲבָתִי / אירֵן דן
.
אַהֲבָתִי חֲזָקָה מִכָּל אַהֲבָה אַחֶרֶת
כְּאֵבִי עָמֹק מִכָּל כְּאֵב אַחֵר
לִבִּי, הוֹ לִבִּי כָּבֵד מִכָּל לֵב אַחֵר
.
הַיַּסְמִין בְּגִנָּתִי קָדוּם
מִכָּל יַעֲרוֹת בְּרֵאשִׁית
חֲלוֹמוֹתַי אֲפֵלִים מִכָּל לַיְלָה אַחֵר
לִבִּי, הוֹ לִבִּי חַיַּת פֶּרֶא 
.
הַזְּמַן אֵינְסוֹפִי בִּי 
מִכָּל מַסָּע אַחֵר
וּכְמִיהָתִי בּוֹעֶרֶת מִכָּל תְּשׁוּקָה אַחֶרֶת
.
הַשִּׁיר הַזֶּה אֲמִתִּי מִכָּל בְּדִידוּת אַחֶרֶת 
הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, אֶפְשָׁרִי 
מִכָּל אֶפְשָׁרִי אַחֵר
וְהַבֹּקֶר הַזֶּה 
מִכָּל בֹּקֶר אַחֵר
.
—-

כָּל כֻּלִּי / אירֵן דן

כָּל כֻּלִּי נִסְחֶפֶת
אֶל כָּל כֻּלְּךָ
שֶׁנִּמְלֵאתִי מַעְיָנוֹת
הַסּוֹדְקִים 
בְּסֶלַע אַדְמָתְךָ.
.
קָרָאתִי מִלִּים, 
חֲרוּזֵי תְּפִלָּה.
רָאִיתִי אוֹתְךָ מִתְרוֹעֵעַ
עַל פְּנֵי הַזְּמַנִּים,
הָרוֹעֶה וְעֵדֶר הָעִזִּים
הַמַּזָּל, וּבִישׁ הַמַּזָּל
דַּרְכִּי נְדוּדִים,
נְדוּדֵי עוֹלָם.

וְהָיִינוּ כְּמֵהִים

כְּמֵהִים, וְנִכְלָמִים 
מִכְּמִיהָתֵנוּ
וְהָיִינוּ הֵד קָדוּם.
—-

בְּכָל שִׁיר / אירֵן דן

בְּכָל שִׁיר
הָאֲדָמָה פּוֹרִיָּה יוֹתֵר,
הָעוֹלָם נִבְרָא 
מְחַדֵּשׁ.

זֶה חָזָק מִמֶּנִּי 
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי 
מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ
כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי,
מִתְבּוֹנֶנֶת בִּמְלֶאכֶת הַצְּמִיחָה,
מְכַסָּה בַּעֲפַר
רִקְמַת הָעֶצֶב, שָׁרָשִׁים מְגֻלִּים,
קוֹטֶמֶת עָלִים יְבֵשִׁים 
מִן הַוְּרָדִים בְּגִנָּתִי.
—–

הרוח / אירֵן דן

שָׁמְעוּ אוֹתָהּ לוֹחֶשֶׁת
אֶת סוֹד הַמִּקְדָּשִׁים
הָעֲשׂוּיִים חוֹל וְטִיט
נוֹשֶׁפֶת 
בִּשְׂדוֹת הַחִטָּה
הַמַּזְהִיבִים.

שָׁמְעוּ אוֹתָהּ, 
הַלָּמוֹת לֵב, נִשְׁמַת חַיִּים
פְּעִימָה אַחַר פְּעִימָה,
מַכָּה בַּשַּׁעַר.

אִישׁ לֹא רָאַנִי, 
אוֹמֶרֶת,
אֵין לִי פָּנִים וְאֵין דּוֹמֶה לִי
וְאֵין עָלַי מֶלֶךְ.
קוֹלִי, קוֹל כְּנָפַיִם 
עַתִּיק מִצְּלִיל הַמַּיִם.
אֲנִי תְּהוֹם מִלִּים, 
אַלְפֵי חֳרָפִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
מִפְלֶצֶת עִם שִׁבְעָה רָאשִׁים,
הַמְּסַפֶּרֶת סִפּוּרֵי בְּרֵאשִׁית
אֵיךְ רוּחַ נֶחְצְתָה לִשְׁנַיִם
מֵאֵימַת הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ
בְּלֶכְתּוֹ.
—-

פרחי יסמין / אירֵן דן
.
פִּרְחֵי יַסְמִין לְבָנִים
צָמְחוּ פֶּרֶא
בַּלַּיְלָה בּוֹ נוֹעַדְנוּ.
בִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ

מָלְאוּ עֵינַי,
לִבִּי, מָלָא שִׁירָה.

וְנָתַתִּי צוּרָה וְשֵׁם
לְכָל עָלֶה, 
נִיחוֹחַ
לְכָל
פֶּרַח.

גַּעְגּוּעַי
אֵלֶיךָ
נִטְבְּעוּ בְּנַפְשִׁי.
עֲנָפַי

אֵינָם נִשְׁבָּרִים בָּרוּחַ,
אַתָּה בִּי יָמַי וְלֵילוֹתַי
כָּל אַהֲבוֹתַי.
—

הַסֵּדֶר הַמֻּפְלָא  /  אירֵן דן
 
 שִׂמְחָה וְעֶצֶב נִבָּטִים מֵעֵינֶיךָ,
 הַסֵּדֶר הַמֻּפְלָא שֶׁבַּטֶּבַע,
 כְּמִיהָתִי,
 שֶׁאֲנִי כְּמֵהָה לְךָ.
 .
 אֲדָמָה חֲרוּשָׁה
 פָּעֲרָה בְּעֶרְגָּה פִּיהָ 
 לְקוֹל צְעָדִים,
 צְעָדֶיךָ.
 .
 תַּחַת קְלִפּוֹת הָעֵצִים
 מִתְעַבִּים וּמִתְעַבְּרִים 
 הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים,
 צְלִיל טִפּוֹת הַשָּׂרָף, 
 דִּמְיוֹנוֹת הָרֶגֶשׁ
 הַצִּמָּאוֹן לַמַּיִם.
 .
 בִּדְיוֹ אֶחְרֹט בְּעוֹרִי
 אֶת שִׁמְךָ
 הָאָסוּר בָּאִסּוּרִים.
 .
 ---

לִבֵּךְ  /  אירֵן דן
 .
 לִבֵּךְ, אָמַר הַחוֹזֶה
 יַפְסִיק לִפְעֹם
 לִפְנֵי שֶׁחֲזִית
 בְּלִבְלוּב הַנִּצָּן
 .
 הַכֹּל בַּוְּרָדִים,
 וְהַיֹּפִי רַב
 צוֹמֵחַ
 וְגָדֵל פֶּרֶא, 
 נֹאהַב
 עַד שֶׁנֹּאבַד
 .
 לִבֵּךְ, יַפְסִיק לִפְעֹם
 לִפְנֵי שֶׁהֵבַנְתְּ דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה
 מִי הָיִינוּ בְּתוֹךְ קִרְעֵי הַזְּמַן
 .
 הַרְחֵק בְּתוֹךְ נִבְכֵי הַגַּן, 
 רַב הַכְּאֵב
 הָנִיחִי לוֹ לִפֹּל כָּבֵד,
 כְּאֵב נוֹפֵל לִשְׁקֹעַ
 מִצְאִי מְנוּחָה, 
 אַל תָּנוּדִי עוֹד
 זִכְרִי אַהֲבָתוֹ
 זִכְרִי אַהֲבָתֵךְ בָּךְ
 .
 —-