בַּת נָהָר / אירֵן דן

לִבֵּךְ טָבוּעַ, אָבוּד בְּמַעֲמַקַּי
בִּכְיֵךְ, זוֹרֵם בֵּין גְּדוֹתַי
מִתְעַקֵּל בֵּין סְלָעִים,
וְאוֹסֵף אֵלָיו
סַחַף רִגְשׁוֹתַי

זָהָב לֹא תִּמְצְאִי בִּי
אֶלָּא שֶׁקֶט,

אִם בָּאת,
לַחְלְחִי רַגְלַיִךְ הַיְּחֵפוֹת,
מִגְּדַת יָפְיֵךְ אַבִּיט בָּךְ
כָּל חַיַּי עַד רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה

מֵימַי גּוֹעֲשִׁים בִּי, מְשַׁנִּים צִבְעָם
רִשּׁוּמִים שֶׁל אַהֲבָה,
גַּלִּי לִי מַשְׁמָעוּת דַּרְכִּי
וּלְאָן זוֹרְמִים הַמַּיִם,
מָה הַתַּכְלִית?
מַדּוּעַ הוֹלְכִים וְנִפְרָדִים אָנוּ
זֶה מִזּוֹ?

2 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.