חיי אדם / אירֵן דן
נִדְמֶה יֵשׁ זְמַן,
אֵינְסוֹף זְמַן
נִדְמֶה
אָדָם נוֹלַד
לְחַיֵּי נֶצַח,
צָהֳלַת הַלֵּדָה, לֵדָתוֹ
נִדְמֶה יֵשׁ זְמַן,
אֵינְסוֹף זְמַן
נִדְמֶה
אָדָם נוֹלַד
לְחַיֵּי נֶצַח,
צָהֳלַת הַלֵּדָה, לֵדָתוֹ
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת בְּבֵרוּר
מָתַי הוֹפֵךְ הַזְּמַן לִכְאֵב,
הַכְּאֵב לְשִׁירָה,
הַשִּׁירָה לְמָוֶת
וּמַהוּ הַמֶּרְחָק
בֵּין פִּסְגַּת הָרֶכֶס
לַתַּחְתִּית
בָּאוּ הַמַּלְבִּישׁוֹת לְהַסְתִּיר פְּגָמִים וּסְדָקִים שֶׁעַל גּוּפִי,
הִלְבִּישׁוּנִי בְּבַדֵּי מֶשִׁי רְקוּמִים
בְּתוּתֵי עֵץ
בָּאוּ גַּם הַסַּנְדְּלָרִים, לַעֲטֹף רַגְלַי
מִפְּנֵי הַקּוֹצִים וּכְאֵב הַשְּׂרִיטוֹת,
תָּפְרוּ לְרַגְלַי נַעֲלֵי עוֹר
כִּי אֶשְׁכַּח, כְּמוֹ אִמִּי לְפָנַי
אֶת מְקוֹם הִוָּלְדִי בָּאֲרָזִים,
וְהַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בָּהָר
וַעֲדַיִן
קוֹל פְּסִיעוֹתַי
יָפֵר אֶת הַשֶּׁקֶט
הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ יוֹצֵר סְדָקִים,
מֵטִיל פְּגָם, מְעַוֵּת אֶת הַגּוּף
שׁוֹאֵב אֶת כּוֹחוֹתֶיהָ,
לוֹקֵחַ אוֹתָהּ מִמֶּנִּי
בְּכָל יוֹם וְיוֹם
מִפִּי הַשְּׁמוּעָה יָדעְתִּי,
מִפִּי יְלָדִים שֶׁהָיוּ יְלָדַי,
וּמִפִּי אָבִי וַאֲבִי אָבִיו,
מִפִּי הַנַּוָּדִים וְהַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים,
הַכְּאֵב בַּקְּשִׁירָה, בִּהְיוֹתֵךְ אִשָּׁה,
בַּחַיִּים הַבָּאִים אֶל קִצָּם,
עֲשָׂרָה רָאשֵׁי בָּקָר עַל כָּל מִילָה
מָלִים בְּהֵחָבֵא אֶת הַבָּנוֹת,
וְרוֹשְׁמִים עַל הֶעָפָר, זִכְרָהּ בָּרוּךְ,
נוֹשֵׂא קוֹלוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
סוֹדֵק אֶת שְׁמֵי הַחֹשֶׁךְ
מִסְתַּתֵּר מִפְּנֵי הַיְּלָדִים
אַל תַּאֲמִין לָרוּחַ הַמַּרְפָּה אֲחִיזָתָהּ מִן הַסְּתָו, רָשַׁם עַל דַּלְתּוֹ
עוֹד תָּבֹאנָה רוּחוֹת טוֹבוֹת
בְּשַׁעֲרֵי הַכְּנִיסָה לָעִיר
בֵּין הַהֲרִיסוֹת
תַּחַת עֲרֵמוֹת עָפָר וְאֶבֶן
מְחַפֶּשֶׂת הָיִיתִי אַחֲרָיו
אַחַר הָאֱלֹהִים
שָׁעָה שֶׁהַנְּזִירִים
יָשְׁבוּ תַּחַת עֲצֵי הַשִּׁיטָה
וְצִיְּרוּ בַּחוֹל מָעוֹף צִפּוֹר דֶּרֶךְ נְדוּדִים קְלַסְתֵּר פָּנִים
וְכָתְבוּ אֶת שִׁמְךָ בָּזֶה אַחַר זֶה,
עַל כְּפִיס עֵץ
תָּלִיתִי עֲשָׁשִׁיּוֹת נְיָר