הולך ושב / אירֵן דן
שָׁעָה שֶׁהַנְּזִירִים
יָשְׁבוּ תַּחַת עֲצֵי הַשִּׁיטָה
וְצִיְּרוּ בַּחוֹל מָעוֹף צִפּוֹר דֶּרֶךְ נְדוּדִים קְלַסְתֵּר פָּנִים
וְכָתְבוּ אֶת שִׁמְךָ בָּזֶה אַחַר זֶה,
עַל כְּפִיס עֵץ
תָּלִיתִי עֲשָׁשִׁיּוֹת נְיָר
בְּפֶתַח הַבַּיִת
וְעַל עַנְפֵי הָעֵצִים
לְהָאִיר דַּרְכְּךָ, דֶּרֶךְ רְחוֹקָה
עַד אֵלַי
וְהָיִיתָ נִבְרָא
וּבָא מִן הַחֲשֵׁכָה
כְּמוֹ נְגִינָה מִמַּעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה
כְּמוֹ אַהֲבָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ כְּאֵב
אוֹ הָיְתָה זוֹ הָרוּחַ, רוּחַ בּוֹכִיָּה
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
מִשֶּׁנִּהְיָה מְאֻחָר
לִוִּיתִי אוֹתְךָ לְדַרְכְּךָ וּלְאֹרֶךְ הַשְּׁבִילִים
שֶׁתְּהֵא הוֹלֵךְ וְשָׁב בְּבִטְחָה
אֶל עוֹלַם הַמֵּתִים.