כי תשכח / אירֵן דן
כִּי אֶשְׁכַּח, כְּמוֹ אִמִּי לְפָנַי
אֶת מְקוֹם הִוָּלְדִי בָּאֲרָזִים,
וְהַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בָּהָר
וַעֲדַיִן
קוֹל פְּסִיעוֹתַי
יָפֵר אֶת הַשֶּׁקֶט
אֶשְׁכַּח אֶת הַשְּׁבִיל
הַמּוֹבִיל אֶל בֵּיתִי
וַעֲדַיִן, יִמְלָא לִבִּי
נִיחוֹחַ פִּרְחֵי יַסְמִין
אֶשְׁכַּח אֶת אָבִי וְאִמִּי
אֶשְׁכַּח אֶת אִישִׁי וִילָדַי
וַעֲדַיִן אֵלֵךְ לְצַד אָבִי, יָלְדָה
אֶחְפֹּן יָדִי הַקְּטַנָּה בְּיָדוֹ
אֶשְׁכַּח אֶת הַלַּיְלָה הַנּוֹרָא
הַקּוֹרֵא לַחֹשֶׁךְ לָבוֹא
וַעֲדַיִן תִּהְיֶינָה עֵינַי פְּקוּחוֹת
לִרְאוֹת דַּרְכּוֹ
אֶשְׁכַּח רִגְעֵי שִׂמְחָה וְאֹשֶׁר
רִגְעִי אָהֲבָה וְחֶסֶד
וַעֲדַיִן
אֶתְהַלֵּךְ
בְּאֵינְסוֹפִיּוּת הַיְּקוּם
אֶצְעַק מֵרֹב שִׁכְחָה
אֶצְעַק אֶת שְׁמִי לָרוּחַ
אֶצְעַק עַד מוֹת
אַחַר כָּךְ, אֶשְׁכַּח
גַּם אֶת שְׁמִי.