פעם היה / אירן דן פֹה נחל תנינים. פעם היו בו תנינים. היו גם דובים ואריות. דוב אחד בחיים. פעם היה סבא מוריס. שקפא בלי מילים. והדוב מן הבית הראשון. שחצה את הוואדי. מפסגה לפסגה. והיה קיפוד. שדמה יותר לצב עם קוצים. והיה ילד שניסה ללטף. שצעק. קיפודים הם עיוורים! …
נתברכתי בחיבוק של בוקר וחיוך, תודה גדולה לכולכם! I feel blessed by a morning hug… and a smile, thanking you all 22/11/15 ביומולדת 🙂
אָבִיךָ / אירן דן זה היושב בפתחי בתים ריקים מחפש אחר דשא ירוק בשחור לבן דואג. דואג לְךָ אם הספקת לאכול אם ביקשת מנה נוספת האוכל דל והלב רחב מבקש להגדיל עליו אהבה אם נעליך קטנות במידה ולוחצות במקומות הכואבים ואתה מחליף נעליים אבל הכאב יכול להיות רק שלך נִימוּל …
אישה / אירן דן בחדר המתנה מחרישה בראשה לווייתנים מתים בפה צימוקים מילה במילה היא ממלמלת רעש וחלומות אתה עובר על פני מקומט בהילוך איטי גוררים אותך במיטה מנתח עברית מרדים ערבית אחות רוסית שלושתם ינסו לתקן אותך בעיר משיחית עם קיר אחד מלא פתקים שאיש לא יקרא שתי נשים …
בבית קטן בלב / אירן דן תל-אביב מרוחק מעין השדרה גר לו עץ פיקוס, איש ואישה רוֹצָה להמית אוֹתְךָ בצורה עדינה כך האישה שורשיך חודרים עמוק מתחת לריצפת בטון מרימים את שימלתי והשכן מסתכל ומאמצע שומקום יגיע גם. אגרונום אינני מבין באהבה אך בסוד הגוף כן בַּנֶּפֶשׁ ובעולם הזה בחוסר האונים …
כי יש לי. / אירן דן את הקצב שלי. רך. איטי. אין תאוצות אין סחף אין קול אדיר ניפנוף ידיים תנועות רחבות רק שתיקות כשאני מביטה בפָּנֶיךָ ובין לבין אוספת עזבונות כני ציור לוחות ציור לבנים אנשים מתים שלא הספיקו להיות מאושרים מעלה את כולם בכרטיס אחד על הסחרחרה …
מחר אולי אהיה /. אירן דן אחרת. לא אזכור את שמי. לבד במעברי הסף. אעדיף לא להיות אני אחפש את הקן הגבוה ביותר אלד את עצמי מחדש אערסל את גופי המנומנם אנסה התחלה 16/9/15 מצאתי את העץ שלי בקורפו סרט תעודה על דובי פנדה Photo by Irene Dan, Corfu
אינני מתמלא בזמן / אירן דן רק הולך ומתרוקן אני נסוג באי תנועה עומד במקום אני כאן עומד ומחכה ובקרב הזה עם עצמי אין מנצחים 31/10/15 יונים בלוויה אמצע היום Photo by Irene Dan
I can never read all the books I want; I can never be all the people I want and live all the lives I want. I can never train myself in all the skills I want. And why do I want? I want to live and feel all the shades, …
תודה לך על המילים העלית בי מחשבות… כן בתחילת היום הוא אדם. קודם כול אדם. אח״כ חייל.… קורעים אותו כדי שיוכל להסתכל לצד השני בלבן של העיין, כדי שלא יפחד בשעת פקודה. אני מתפללת בימים שאלוהים ילווה אותו. ישמור עליו בכול מפגש גורל הוא גם מחובק, עטוף אהבה ומספר לנו. …