אָבִיךָ / אירן דן

דואג לְךָ

אם הספקת לאכול
אם ביקשת מנה נוספת
האוכל דל והלב רחב
מבקש להגדיל עליו
אהבה

אם נעליך קטנות במידה
ולוחצות במקומות הכואבים
ואתה מחליף נעליים
אבל הכאב
יכול להיות רק שלך
נִימוּל בכול הגוף. יושב על קן נמלים

ואתה לא מגולח
מתחיל להידמות לחבר דעאש
ואתה בכלל רוצה את המדינה שלך
שקטה כזו שמוקפת פיורדים ומעיינות מים חמים
אבל מקבל סרטונים איך הם שורפים
אנשים בכלובים אלה שמאמינים
מגדלי הזקנים במדינה האיסלאמית

ועזבת את החברה
או היא אותך
כי היא רוצה ללונדון ואתה רק בהתחלה
מחכה לרגילה לחמשוש
כדי לתת לה טבעת
והיא נשארת בכיס המדים
ונתקעת בניקוז של מכונת הכביסה

אָבִיךָ דואג איך תגדל
ומה השאיר לְךָ

מה השאיר לְךָ

ואם ישב אָבִיךָ עוד תריסר שנים בפתח
אולי אפגוש בו
ביום שמשי אחר הצהריים
בזמן הכחול

אולי נתאהב ונתחתן
אולי נביא אוֹתְךָ

15/11/15

Photo by Irene Dan