לִבָּהּ הָלַם / אירן דן נִמְלָא חול. היא מצאה עצמה נודדת במדבר, נפשה בור בדידות גבעות בְּפִיהָ. אישה היתה כאן זָכְרוּ אנשי האוהלים, ראו אותה בחולות הקיפו את ידיה ורגליה אחזו שוב בידיה שעה שסקלו אותה באבנים. חיכו לראותה נופלת, מוכה. והיא כרעה ברך, שָׁמְטָה ראשה שלא יראו את עינייה …
הייתי השְׁתִי / אירן דן ואתה חוּטֵי עֵרֶב נִשְׁזָרִים מעל ומתחת ותהום געגוע קרע בי נקבים לאורכי ולרוחבי והחיים עוברים עָלָי כול החיים פָּנִים בְּפָנִים יום ביומו ובינינו שתיקה * 2/8/16 Kazuo Ishii Untitled Ink on Japanese paper, 2010
היא / אירן דן היא אשר לא זכרה את שמה, נחבאת באור היום הולך ובא, מאיר ומחשיך ונוגס תאנים בשימלתה ובילדים שהיו רצים וצועקים אחריה, אין לה שם אין לה היתה שומעת אותם צועקים נאחזים ותולשים מעליה, פוצעים ובוצעים את התאנים, ממלאים אותם בורות פיהם מעבר לקיבולת קולם, מפוררים את …
היא חיפשה בנפשה / אירן דן היא חיפשה בנפשה את מספר הסיפורים שהיה לעת ערב פותח כפות ידיו וליבו פועם פעימות מדבר. הוא סיפר לה על החול חסר המרצפות והשטיחים הפרסיים, חסר הזמן והמחוגים ומדליונים מזהב היו ממלאים את השמש ונתלים על עמודי המדבר, מרדימים את התנים הממררים בבכי, רחוקה …
את היית שׁוֹנָה / אירן דן בת עשרים ותשע נִכְנַסְתְּ בפעם הראשונה לְחָנוּת ירקות. בנךְ, בן שנה חיוך- שן- מבצבצת הכיני לו מרק, אמרה רוחל׳ה השכנה. האיש שלךְ ראה אוֹתָךְ נוגעת בקצות האצבעות בעגבניות הזולות, בַּחֲתָכִים, בבשרן העסיסי הסמוק והרך, בדם הדביק בתחתית הארגזים. בלב ליבה של החנות, שִׂיחִי פֶּרֶא …
קורוזיה, אָמַר / אירן דן קורוזיה בחיבורים. קורוזיה בפתקים. ליבךְ נִמְלָא ים. את רטובה, רוזה. אל תתעצבי! גלים שועטים, חיות פרא מקצה הים. מַלְּאִי קערתךְ אורז. הטביעי בה אין אונךְ. לא פעם אמרת: יום אחד, אלך לא אשוב. שְׁבִי רוזה, שְׁבִי. עוד לא מחר. ראיתי עצמי כפופת-גב, השיבה רוזה, בשדות …
צוֹהַר בריחה / אירן דן עשיתי לָּךְ שָׁמָּה זה פה, תליתי שלט. רוח יום מרחפת כסאות על פני המים וּזְהַב הָים טוֹב לנו. זו שעתנו. בקצה הים אהובה, שתי סירות מימים ימימה. אני נפעם מחדש מגיע אלייךְ נופל בזרועותייךְ. 28/6/16 Photo by Irene Dan
בדידות / אירן דן שטפה את כיכר העיר והאיש העומד בה. האיש עושה שירים מתנדנד בסירת נייר ״התקרבי אלי, עימדי לצידי. אהביני כי אהבתיךְ״. ואני קרבתי אליו ״אני אוהב בךְ כול מה שאת. רק את רואה אותי כפי שאני״. קרבתי, קרבתי אליו מאוחר. הוא חוזר לביתו. מסיר את גרביו, תולה …
הישאר איתי, / אירן דן אל תיסע! בוסטון רחוקה, מעוננת וגשומה. אין פינוקים של אמא, אין שירי זהבה בן. אין שקשוקה חריפה על הים, אין עלילות ארץ הקודש, אחשלי וסבבה. נהר צ׳ארלס זורם בקרירות, ומעברו השני, האושר מובטח, בגוונים שתבחר. פרידה פוגעת בשריר הלב, עושה אותנו פגיעים, מייללים, מיותרים. זו …
ארבעים מעלות בצל, / אירן דן החזאי מודיע. השמש מתפרצת. בין השבילים. במעברים בחלל שאין בו צל. ובי אין יכולת. לשנות דבר. אתה המת שלי. חם. ואין מי. לפנות את הכאב. מעשה איוולת. להיות תלתלי זהב בשק שחור. ארבעים מעלות בצל, הודיע החזאי ביום בו הושטת לי את סילביה פלאת …