קַעֲקוּעַ / אירֵן דן

רוּחוֹת הוֹלִיכוּ אוֹתִי
עַד אֵלֶיךָ,
כְּמוֹ דִּמִּיתָ תָּוֵי פָּנַי
עֵינֶיךָ מִסְתַּכְּלוֹת בִּי
וַאֲנִי מִתְעַטֶּפֶת
כָּל כֻּלִּי בְּךָ
.
הָיִיתָ כּוֹרֵךְ
צָעִיף לָבָן
סְבִיב צַוָּארִי
מְצַיֵּר עֲצֵי תְּמָרִים
עַל כַּפּוֹת יָדַי
נוֹתֵן בִּי
קַעֲקוּעַ
.
הָיִיתָ רוֹשֵׁם בִּי
אֶת שִׁירְךָ
מַשְׁקֶה אוֹתִי מִלִּים
תּוֹלֶה פַּעֲמוֹנֵי רוּחַ
עַל שַׁעֲרֵי הַבָּתִּים מְסַמֵּן שְׁבִילִים
מוֹחֵק כְּדֵי לִמְחֹק
אוֹהֵב כְּדֵי לֶאֱהֹב
מְכַסֶּה אֶת מַעֲרֻמַּי
.
—

https://www.facebook.com/irene.dan.7?fref=mentions

משוררת  /  אירֵן דן

שָׁמַעְתִּי,
רָחוֹק
בִּקְצֵה הָרְחוֹב
מִתְגּוֹרֶרֶת מְשׁוֹרֶרֶת
עַל דַּלְתָּהּ
שֶׁלֶט
יָצָאתִי
לְמַסָּע
עַל גַּב חֲמוֹר
.
שָׁמַעְתִּי, אֵין לָהּ חֲמוֹר
וְאֵין לָהּ מְלָאכָה אַחֶרֶת
אֵין לָהּ חֶלְקַת אֲדָמָה
וְלֹא חֶלְקַת קֶבֶר
אֵין לָהּ שָׂדֶה לְעַבֵּד
אִכָּר לְהָנִיחַ עָלָיו אֶת רֹאשָׁהּ
וּכְשֶׁהִיא מְנִיחָה אֶת רֹאשָׁה
נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת
נָהָר מְפַכְפֵּךְ
.
שָׁמַעְתִּי לְשׁוֹנָהּ כְּרוּתָה
וְאִלֶּמֶת, הוֹ כַּמָּה שֶׁהִיא אִלֶּמֶת
מִלָּה בְּמִלָּה שָׁמַעְתִּי
וְאֶת דַּלְתוֹת בֵּיתָהּ
הִיא מַחְלִיפָה
לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ
שָׁמַעְתִּי עֵינֶיהָ
הִפְסִיקוּ לִרְאוֹת
מֵאָז לִקּוּי הַחַמָּה
אָזְנָהּ חֵרֶשֶׁת מֵאָז קָרָא בִּשְׁמָהּ
רָאוּ אוֹתָהּ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי, רוֹשֶׁמֶת
מִלָּה
בְּמִלָּה,
אֵין בִּי מוּם
מִלְּבַד אַהֲבָתִי.
—

שמים בהירים

. / אירֵן דן

פַּרְפָּרִים כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם,
שָׁעָה שֶׁאֲהָבוֹת
נִרְשְׁמוּ עַל מְגִלּוֹת הַפָּפִּירוּס
וְהָיוּ שָׂדוֹת
וּשְׁבִילִים חֲבוּיִים.

פוֹרְטוּנָה הַיָּפָה / אירֵן דן
.
הֵנַחְתִּי לָרוּחַ
לָבוֹא עַל פָּנַי,
לָאוֹר לִדְעֹךְ,
לָלֶכֶת כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא,
עָיַפְתִּי.
.
בָּאֹפֶק, נִצְפְּתָה פוֹרְטוּנָה הַיָּפָה
גַּם הִיא טוֹבֶלֶת
בְּמֵי הַקַּיִץ הַחֲמִימִים
נוֹשֵׂאת בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה
אֶת סַעֲרוֹת לִבָּהּ,
הַמַּזָּל הַטּוֹב, הַמַּזָּל הָרַע
וְאַתָּה, מוֹסִיף לְהַבִּיט עָלַי
אוֹמֵר,
הִנֵּה הַיָּם, אֲהוּבָה
לוֹבֵשׁ גַּלִּים,
נִסְחַף עַד אֵלַיִךְ
מִקְצֵה הָעוֹלָם.
—

אהבה מגיעה בבוקר באינסוף צבעים. סופש קסום🌺
.
חולמת הייתי / אירֵן דן

חוֹלֶמֶת הָיִיתִי עַל הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ,
מִדֵּי יוֹם הַשְּׁבִיל,
וְהַבָּא אֵינוֹ בָּא.
שָׁאַלְתִּי בְּכָל רוּחַ וּבְכָל שָׁמַיִם,
אוּלַי דִּבֵּר לְפָנָיו
עֵץ הַתְּאֵנִים הַנָּטוּעַ עַל גַּב הָהָר
אוּלַי הִטָּה אָזְנוֹ לָאֲדָמָה,
שֶׁקְּרָאתִיו.

אֵיךְ אַסְתִּיר מַחְשְׁבוֹתַי / אירֵן דן

אֵיךְ אַסְתִּיר מַחְשְׁבוֹתַי מִמְּךָ
וְאַחֲרַי צוֹעֲדִים גַּמָּד וְאַקְרוֹבָּט
וּמְאַלֵּף פִּילִים.
בַּמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאתִי
אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם יוֹשְׁבִים
בְּפִתְחֵי הַשְּׁעָרִים,
רַק הֵד עַל רֹאשׁ הָהָר
נוֹשֵׂא אֶת קוֹלִי וְשָׁב עַל עִקְבוֹתָיו,