עַד נְקוּדַּת מִפְגָּשׁ/ אירן דן

פנייךְ שִּׁירָה פעמייךְ אָהֲבָה ופעמיו,   שִׂנְאָה לָאוֹרֶךְ שָּׁנִים יַחַד. אֶת הָרִיק רָאֲתָה בְּעֵינָיו בְּמַגָּע כּוֹאֵב בֵּין שִׂנְאָהאָהֲבָה וְרָצִיתִי אֲנִי לְהַרְוִויחַ זְמַן לְהַחְזִיר אוֹתךְ,  לִנְקוּדַּת הַתְחָלָה בָּאוֹתִיּוֹת  בַּמּוֹפְתִים  נִפְרְמוּ הֵמָּה נָפְלוּ עַל חַרְבָם פרוסים לרגלייך שִּׁירָה יַלְדָּה יָפָה בִּשְׁעתךְ הָאַחֲרוֹנָה חִיַּיכְתְּ לַמַּצְלֵמָה כְּאִילּוּ אֵין בָּךְ רַעַשׁ הֲמוּלָּה כְּאִילּוּ לֹא נֶהֱדֶפֶת לְאָחוֹר     בַּדּוֹחַק שֶׁל …

זֶה זְמַן היפוך/ אירן דן

אוֹר יִתְהַפֵּך בְּחוֹשֶׁךְ מַבִּיט במלאכת הַזְּמַן בִּלְשׁוֹנִי טַעַם מִיתָה וְהִיא עֲטָרָה בַּעֲרוּגַת בּוֹשֶׂם שָׂם עוֹמֶדֶת שׁוֹשָׁן צָחוֹר בַּמִּפְגָּשׁ אלנבי בֵּן יְהוּדָה, בַּכִּיכָּר מוגרבי. מְעוּטֶּרֶת ביופייה, אֶת כּוּלָּם דָּחֲתָה כָּול מִי שֶׁבִּיקֵּשׁ יָדָהּ יְחִידָה וגבירה תֵּצֵא מִן הַבַּיִת כָּול יוֹם אוֹתָהּ שָׁעָה תְּשׁוֹטֵט אֲבוּדָה לֹא תִּזְכּוֹר אֶת נַפְשָׁהּ. מְחַפֶּשֶׂת טֶפַח פָּנִים …

עוֹשָׂה נִפְלָאוֹת/ אירן דן

אני בוחרת אותם בקפידה משרה אותם במים לילה שלם מקלפת אחד אחד כסות ועלטה מחשבות אובדן אני דומעת   שומעת אותך במטבח הסגול גופך שיח גפן נאחז ונכרך על תהילת עבר יתבלע בשירי מזמור מנגבת בסינר ידיה מחליקה מטפחת ראש כפי שאת היית וטוחנת אותם דק דק את המילים שאף פעם לא …

פתק ירוק/ אירן דן

פתק ירוק תלוי בכניסה מת הדייג   הקבורה בכפר פקיעין. קול נקישות תרנים וחבל עבה מלופף במלכותו בין הרשתות ישליך יהבו    אנשים עומדים לא יתנו. בתחתית השמיים יחפש את הים יושיט יד מן הקרקעית ילטף את ראשי הדייג שכח את שמו שחור עיין רגליו זפת וצדפים פוערים בורות בנפשו ישוט ללא מצפן …

ציור לא שקט/ אירן דן

בכיה אמרתי אני בליבי קורע מפעם לפעם לב תפאורה של כפר ערבי קצה שביל או רגע נָצוּר ישא רוח ללמדני לגלות ולאבד הכול בשתיקה תצביע על אתרוגים פזורים במדרון התלול כי חייתה אותם אחד אחד נופלים ואין מרים   דומים לפחדיה מן העונה שעברה   לציור לא שקט של זמנים   1980 לחנה, עין הוד

גאולה/ אירן דן

מצאתי את המזודה שלך אבא בה ארזת את בגדותיך וחלום ותפילה קיפלת בשירי עבד אל חלים חאפז ואיב מונטן. זו שחלקתי את ידך מצאתי אותה בבוידם אבא. כבדה ונשכחת כגבר מובס המחפש דרך מוצא. הולך אנה ואנה ומסתכל על הים יהמו מימיו מחכה לגאולה. איזה כוח יעמוד לו? ימתין לבואו …

מְחַכָּה לאורח שֶׁיָּבוֹא/ אירן דן

יוֹשֶׁבֶת בַּחוּץ עַל מַדְרֵגוֹת הַסַּף כהרגלה, מִזְוָדָה וַהֲכָנוֹת לַנְּסִיעָה שָׁנִים וַאֲנָשִׁים יתערבבו בְּיָדָהּ מִפְתַּן הַבַּיִת יעטר אֶת רֹאשָׁהּ יִשְׂחָק בִּשְׂעָרָה וַאֲגַל זיעה בשמלתה דהויה נקבים יחלחל בקיפולי בָּד נִפְרַשׂ לצדדים חושף אֶת רַגְלֶיהָ   שֶׁל הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה זְמַן רַב עֵבֶר מֵאָז באיטיות תָּרִים רֹאשָׁהּ תִּשְׁאַל הֵיכָן הָיִיתָ עַד עַכְשָׁיו 29.6.2015      

אֲבֵידָה/ אירן דן

מָה רָבוּ הַמִּילִּים בְּשִׁירְךָ הָאֶחָד כִּמְשׁוֹרֵר בְּלִי קֶסֶם כַּוָּונוֹת בפרידת הַשְּׁבִיל בְּעָוִית או חִיּוּךְ שֶׁל יְצוּר חַסֵּר לְשׁוֹנוֹת אֲבֵידָה כָּךְ אוֹמֶרֶת הִנֵּה כְּתוּבִים חַיָּיו עַל קִירוֹת חַדְרוֹ רֵיק הַכּוֹל יָשְׁנוּ עֲדַיִין באֲבֵידַת יוֹם וּבְלֶכְתּוֹ כָּךְ אוֹמֶרֶת אִמָּא שָׁב וְהִזְדַּקֵּף פָּחַד שֶׁמָּא יִקְפָא הַסּוֹף דימה כִּי עוֹד רֶגַע קָט אִישׁ לֹא …

ערוגת הפרחים שלי/ אירן דן

זה האינסוף הסופי זה הבלתי נראה כאן בשכונת עצי האפרסמון מוכר תפוח אדמה מתוק קורא מתחת לבתים בארובת העין, בתוך ערוגת הפרחים שלי שירים מתים אכולי תולעים  בם גם אלוהים לא יוכל להפיח חיים אדמה לחה ושובל ארוך של כוכבים. 20.3.2015 enso circle