ציור לא שקט/ אירן דן

בכיה אמרתי אני בליבי קורע מפעם לפעם לב תפאורה של כפר ערבי קצה שביל או רגע נָצוּר ישא רוח ללמדני לגלות ולאבד הכול בשתיקה תצביע על אתרוגים פזורים במדרון התלול כי חייתה אותם אחד אחד נופלים ואין מרים   דומים לפחדיה מן העונה שעברה   לציור לא שקט של זמנים   1980 לחנה, עין הוד

גאולה/ אירן דן

מצאתי את המזודה שלך אבא בה ארזת את בגדותיך וחלום ותפילה קיפלת בשירי עבד אל חלים חאפז ואיב מונטן. זו שחלקתי את ידך מצאתי אותה בבוידם אבא. כבדה ונשכחת כגבר מובס המחפש דרך מוצא. הולך אנה ואנה ומסתכל על הים יהמו מימיו מחכה לגאולה. איזה כוח יעמוד לו? ימתין לבואו …

מְחַכָּה לאורח שֶׁיָּבוֹא/ אירן דן

יוֹשֶׁבֶת בַּחוּץ עַל מַדְרֵגוֹת הַסַּף כהרגלה, מִזְוָדָה וַהֲכָנוֹת לַנְּסִיעָה שָׁנִים וַאֲנָשִׁים יתערבבו בְּיָדָהּ מִפְתַּן הַבַּיִת יעטר אֶת רֹאשָׁהּ יִשְׂחָק בִּשְׂעָרָה וַאֲגַל זיעה בשמלתה דהויה נקבים יחלחל בקיפולי בָּד נִפְרַשׂ לצדדים חושף אֶת רַגְלֶיהָ   שֶׁל הַגְּבֶרֶת הַזְּקֵנָה זְמַן רַב עֵבֶר מֵאָז באיטיות תָּרִים רֹאשָׁהּ תִּשְׁאַל הֵיכָן הָיִיתָ עַד עַכְשָׁיו 29.6.2015      

אֲבֵידָה/ אירן דן

מָה רָבוּ הַמִּילִּים בְּשִׁירְךָ הָאֶחָד כִּמְשׁוֹרֵר בְּלִי קֶסֶם כַּוָּונוֹת בפרידת הַשְּׁבִיל בְּעָוִית או חִיּוּךְ שֶׁל יְצוּר חַסֵּר לְשׁוֹנוֹת אֲבֵידָה כָּךְ אוֹמֶרֶת הִנֵּה כְּתוּבִים חַיָּיו עַל קִירוֹת חַדְרוֹ רֵיק הַכּוֹל יָשְׁנוּ עֲדַיִין באֲבֵידַת יוֹם וּבְלֶכְתּוֹ כָּךְ אוֹמֶרֶת אִמָּא שָׁב וְהִזְדַּקֵּף פָּחַד שֶׁמָּא יִקְפָא הַסּוֹף דימה כִּי עוֹד רֶגַע קָט אִישׁ לֹא …

ערוגת הפרחים שלי/ אירן דן

זה האינסוף הסופי זה הבלתי נראה כאן בשכונת עצי האפרסמון מוכר תפוח אדמה מתוק קורא מתחת לבתים בארובת העין, בתוך ערוגת הפרחים שלי שירים מתים אכולי תולעים  בם גם אלוהים לא יוכל להפיח חיים אדמה לחה ושובל ארוך של כוכבים. 20.3.2015 enso circle

איש המסגרות/ אירן דן

עפר לעפר צבע לצבע הצבע  יָבַשׁ  הקנבס או אולי סוג הצבע את הפרחים, אפשר לשחזר אמר כמו שַׁד כרות או שניים לעקור את התולעת מהגוף חשים ברוח מריחת הצבע בצבע נשאב לעצמו כמו מימיו של ים או אוקיינוס שקט לתוך חור קטן בכיור שלי בוקר חדש אחרי צחצוח שיניים אני מביט במראה שחור מתחת …

אשב לי על מדרגות האבן/ אירן דן

בכפר נותרו 2מדרגות אבן ולחש קטיפה עטוף אזוב ירוק בכניסה לביתי שאיננו עוד קול ילדים בחצר ריצה צחוק מתגלגל עצי זית פזורים לאורכו של שביל בכפר שלי קברים נטועים יספרו על החיים והמתים בכתב עתיק מסתלסל בעיטורי ערבסקות אזמין אותך להתארח בביתי שהיה שלי  לנוח בצל עץ הזית רוח פורעת בענפיו צלילי עוד מנגן שלווה …

הִגִּיעַ זְמַן לְהִיפָּרֵד/ אירן דן

הִגִּיעַ זְמַן לְהִיפָּרֵד כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ סוּפָה שֶׁל אַהֲבָה זוֹרְמִים שְׂדוֹת כּוּתְנָה בְּקַוִּוים לְבָנִים בַּטַּעַם מרשמלו רַךְ הַחַלּוֹן פָּתוּחַ וְשִׁיר שֶׁל לֵד זפלין מַדְרֵגוֹת לְרָקִיעַ מַזְכִּיר יָמִים וְהַכּוֹל וַאֲנִי אָפוּף קוֹר וְרֵיקָנוּת רוּחַ מְעִיפָה מַפּוֹת אַחֵר צָהֳרַיִים שֶׁל חֲתוּנָּה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים כָּךְ סוּפָה שֶׁל אַהֲבָה זֶה סוֹפָם שֶׁל דְּבָרִים.   …