שומר בבוטקה הוא / אירן דן לא דברן גדול. לשתף אינו לעיתים זועף והיום בטריפ קשה שר אהבה. בהזיות על ספה ממתין לזיגמונד * הנח לי לצאת. צפוף ואין חלון. על הגב מתפזר אני לבן בין עיריות פורחות הילדים משחקים באו לראות איך זה למות ביום ראשון 3/2/16 אלוהים ואני …
ויש לי. מה שאני./ אירן דן מלא. מילים. בקופסאות. כי רובן שתיקה. ויש גם. דובים. פעימות ליבם תרדמת. ויש את כול האני. וכול האתה. ואת גביעי האושר הקטנים שאלוהים שומר. גבוה. במדפים העליונים. 1/2/16 PIC-Tourist by unknown artist
קלרה / אירן דן היה השם שהעניק לה אביה, על שם קלריוס, ואז עזב את הבית ואת אימה בשביל אחרת ואמה שסירבה להניק אותה בימיה הראשונים,… קראה לה ״הילדה״! אך מהר מאוד התרצתה, כול כך בהירה ומוארת נולדה וקלרה מלאת האור על הגג עוסקת בתליית הכבסים ובשמש מעליה, עומדת, כמו …
מעלי מתנוסס / אירן דן דיוקנה של שימבורסקה משמאלי פסלו של אוגוסט רודן מימיני, גרניקה של פבלו פיקאסו מתחתי טרגדיה של מלחמה … ינואר עדיין קיץ יש לי אסטמה אני לא מעשן! ובוחר כמו תמיד לקפוץ אל מותי בשיר קצר אודות חיי 9/1/16 שבת מול ים Robert Capa's famous …
אמרת בואי לסדנה / אירן דן נחבק עצים נכתוב שירים נפתחת אחת בקרוב נבשם ונלביש אותך בגדים חדשים… נהפוך אותך מדרקון רושף אש לפיל דמבו ופילים את יודעת זו ההתמחות שלי נכלא אותך מאחורי סורגים כדי שתוכלי לכתוב את נפשך הכלואה ולשורר על הרוח הפזורה בה נדקור אותך בדוקרן פעם …
פָּרוּץ /אירן דן ופתוח הבית אין דלתות ובדלתות אין שומרים ווילון-בטני וחלון אחד בו אור וחושך בעירבוביה בכִּסְאוֹ נָדַם האיש עם התוכניה אין זיכרון. ובשביל מה וילד מנומנם מדביק מסטיק וורוד ובלון עם רוק על מילות השיר 8/1/16
לפעמים אני. / אירן דן הולך. משומקום. לשומקום. דורך במקום. בתוך עצמי. לפעמים אני. מועד. מדקלם שיר. מן הזיכרון. עוצם עיניים. כדי לשכוח. את המילים. 5/1/16 Photo by Irene Dan
שני סלים / אירן דן סוחבת הגברת. סל אחד בכול יד, מאזנת כך בין ימין לשמאל, והיא בכלל מרכז ונגד הגדר אך בעד גדר חיה וסמטת השקדיות בשבילה זו הליכה רגלית… שסובלת דיחוי לא רואים אותה מלפנים הגברת רק מאחור ואולי נולדה רק עם אחור והסלים נראים כבדים, והכי כבדים …
חיפשנו סוף טוב / אירן דן כמו בסרטי קיטש אמריקאיים והתחלה חדשה איך שנגמר הפופקורן אבל אנחנו ת״א! לא חו״ל וזוג אוהבים! מנסים לשמור על שפיות לתפוס את הרכבת הנכונה זו שלא שובתת שלא יורדת מן המסילה ללכת בשביל ישראל במסע שמתחיל ברגליים ומסתיים בנפש וללמוד פעם אחת ולתמיד איך …
רְאֵה / אירן דן היא באה מן הים האחרון נושאת עימה בְּרָכָה, וּקְלָלָה ותמיד את מותה בשיר רואים עליה היא מתאבלת הולכת מאבן לאבן מחפשת שמות ולשיר הזה אין שם היא יודעת איך יתחיל ויסתיים 6/12/15 4:12 זה השיר שלה Photo by Irene Dan