קלרה / אירן דן

וקלרה מלאת האור
על הגג עוסקת בתליית הכבסים
ובשמש מעליה, עומדת,
כמו נברשת פאר, זורקת אור רק עליה
באמצעות מכפילור, מה שהותיר את
המרחב החסר דהוי ושבור

וקלרה מכבסת ותולה כבס כבש מן הזנבות,
בהיפוך דעת, כדי שיבינו שאלוהים נמצא כאן,
יומיום, איתנו ולא לבד במרומים!
וכשהיא תולה היא שרה
וחוזרת על הפעולות בסדר ובמקצב הנכון
כדי לא להכביד על הקורא,
מנהלת איתו דו שיח ממרחקים

ופרי ההרבעה
המשופמים כשהם שומעים אותה שרה, הם יודעים
יום חג היום! וקלרה על הגג תולה!
מובלים על ידי קולה הרך
במופע תהלוכת קרניים,

מציצים מלמטה
והיא עליהם מלמעלה

וכשהם מתאספים מתחת לביתה
הם מעיפים בוץ דביק על הכביסה הלבנה
ומבטים שחורים אך מרוככים

ומיד מחליקים בשביל היורד
חזרה למקום ממנו באו
וקלרה אז, שוב מוארת,
פוצחת בשיר..
15/1/16
Photo by Irene Dan