לעולם את לי / אירן דן
מנפשי אתבונן בָּךְ
ממאנת

לעצום עיניים
להניח אותם על הכר

מבט שעמד. בפרח כחול.
ריח אין בו
ושקט סופי
כזה שמציף חדרים

אשכב במקום בו שכבת
בתנוחה שקטה
אגע במה שראית
בנשימתך האחרונה
לא נאבקת. הלכת

סלחי לי אמא. לא אוכל עוד.
לשמור אוֹתָךְ בביתך.
ואותי. בכמעט הזה.

 

16/11/15

Moi
Painted by Odette Nahon

Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.