בְּעוֹלָמִי הַקָּטָן
אֲנִי מֻפְקֶדֶת עַל מִלִּים,
מִלִּים הֲשָׁטוֹת בִּסְפִינוֹת שֶׁמֶשׁ

הַיּוֹדְעוֹת, 

מַסָּע נְדוּדֵי הַלֵּב,
טַעַם דְּבַשׁ פִּרְחֵי הֲדָרִים.

מֻפְקֶדֶת עַל קֻפְסְאוֹת נֶפֶשׁ
וְרוּחַ וּנְשָׁמָה,
עַל צִפּוֹרִים

הַפּוֹרְחוֹת מֵעֵץ אִילָן,
וַאֲבָנִים 
שֶׁמְּבַקַּעַת הָרוּחַ.

מֻפְקֶדֶת

עַל מִשְׁמֶרֶת הָרוּחוֹת
שֶׁל אִמִּי וְאָבִי, 
וּתְחוּשַׁת הַחַיִּים.
מֻפְקֶדֶת עַל מִי שֶׁהָיִיתִי לְךָ,
וּמִי שֶׁאֶהְיֶה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.