תגית: שיר

שִׁיר וּבָא נוֹלַד
מִתּוֹךְ הַבְּדִידוּת,
נוֹטֵל וְנוֹתֵן
וְיֵשׁ בּוֹ בְּתוֹכוֹ
רַק בְּדִידוּת
לְעַצְמוֹ וּלְנַפְשׁוֹ,
תְּהוֹם

אֲנִי מוֹדָה, כְּבוֹדוֹ,
רָשַׁמְתִּי שִׁיר,
הִרְהוּרִים שֶׁהָיוּ נוֹפְלִים
אֶל תּוֹךְ חֲלַל לִיבִּי,
יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק, לִשְׁתֹּק
לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁיִּקָּצֵב עָנְשִׁי

אֲהוּבִי
חָפַר בּוֹרוֹת
עִרְבֵּב אֲדָמָה
בָּאֲדָמָה,
בֵּין דֶּקֶל
הַנְּחָלִים
לְבֵין עֵץ הַהֲדַס
נָטַע תַּחַת חֻפַּת

שִׁירַי הַמְּשַׁנִּים צְבָעִים, הַמַּסְוִים עַצְמָם בֵּין מִלִּים, וְאֵינָם נִרְאִים,
גַּם לְמִי שֶׁנֵּחַן בְּנֶפֶשׁ, וּבִרְאִיָּה טוֹבָה,
נוֹטִים לַחְשֹׁשׁ מִנְּפִילָה, מֵאֲפֵלָה, מִנְּהָמָה,
וּמִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

בְּשִׁירַי הָאוֹמְרִים
שׁוּרוֹת עֲצֵי בְּרוֹשִׁים, וְשׁוּרוֹת עֶצֶב,
יַלְדָּה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּאִמָּהּ

רְאֵה / אירן דן היא באה מן הים האחרון נושאת עימה בְּרָכָה, וּקְלָלָה ותמיד את מותה בשיר רואים עליה היא מתאבלת הולכת מאבן לאבן מחפשת שמות ולשיר הזה אין שם היא יודעת איך יתחיל ויסתיים   6/12/15 4:12 זה השיר שלה Photo by Irene Dan  

ישבתי/ אירן דן וכשנגמר הנייר נגמר וכשקראתי לאריק קראתי… כי זה מה שאני עושה. (בדרך כלל גם מתלוננת) לפעמים גם חולמת תוך כדי. וכשנגמר הנייר נזכרתי בבדידות של אחרים בעיקר של עצמי ובז׳סטה של משוררים אחפש את הנייר עליו כתבתי שיר (בדרך כלל רחוק ממושלם) אנגב 29.8.2015 אולי יצמיח עלים …