אֲהוּבִי
חָפַר בּוֹרוֹת
עִרְבֵּב אֲדָמָה
בָּאֲדָמָה,
בֵּין דֶּקֶל
הַנְּחָלִים
לְבֵין עֵץ הַהֲדַס
נָטַע תַּחַת חֻפַּת
שָׁמַיִם
שִׁבְעָה עֲצֵי הָדָר
אֲהוּבִי
קָרָא לָרוּחוֹת
לָבוֹא מִמֶּרְחַקִּים
לִצְפּוֹת בְּפֶלֶא
הַנִּצָּן
אֲהוּבִי
רָשַׁם עַל לִבִּי
מוֹעֲדֵי צְמִיחָה
וְלִבְלוּב,
עַלְעַלִּים
דְּמוּיֵי כְּנָפַיִם,
וַאֲנִי, בְּכָל רוּחַ
נָתַתִּי שִׁיר.
—
שיר אחד ופנים
