תגית: מילים

עַל מִצְחִי עָנַדְתִּי מַחְרֹזֶת זְכוּכִית
מֵעַל צַוָּארַי זַלְּפוּ מֵי וְרָדִים

מָשַׁחְתָּ גּוּפִי בְּשֶׁמֶן עֲצֵי אֳרָנִים

יַנְשׁוּפִים נָעֲצוּ מַבָּטָם בּוֹ
שָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹצָה אֶת הַנָּהָר

אני אצבע את הציור שלי/ אירן דן במשיכת מכחול אחת. בצבעים שאבחר עבורי בשדות לבנדר יבשים. מתמשך … בכחול. מתהפנט לאורך שבילים צדדיים, בקצה. אני אצבע חדרים נעולים. כבלים מותרים. אני אשמע את הציור שלי באוזנו של זה   26.9.2015 יום קסום בשמי Arles, Provence פתחת את חלונות הרכב וצעקת …

בסוף המילים/ אירן דן והשקט. אסופת שנים. תופיע.בבקרים. לעיתים בקצוות. להכתיר מלכים. להתיר כאב. בנפשו של ילד.   25.9.2015 a comment

ספירת מלאי לקראת כול יום כיפור, עורכת ספירת מלאי ובדיקת מוכנות ציוד. בשנה שעברה לנמצא ולהולך .. נזכרתי בחבר נפש, שלמה ש. עיניים חכמות כחול עמוק ים, לב רחב וחיוך חם, תלתלים זהובים, נסיך האור.… הוא בן 22 במותו, אני 20 בחיי. זהו והספירה נסתיימה עוד לפני שהחלה. אין טעם. …

מילים יפות/ אירן דן על ריצפת עריכה בואי אצייר אותך קווים עגולים בטניים עם שישה ילדים … את הלב אצבע שכבות מבלי לחצות קווים אני צובע חלום ואת חולמת ארצות אני מצייר ארון ואת מסדרת בגדים אני שר אוטו גלידה את מחממת אותי חורף מעולם לא ביקשתי ממך לבחור דלת …

כורה זהב שלי/ אירן דן כשתחפור במכרה מפוחם עמוק באדמה ותפסיק לנשום כי אין לך אוויר שם… בתחתית הזמן (וחושך) כשתחפור בידייך, אלה העדינות שולה מילים ביום. ובלילה מתפרק למקטעי חיים אפוס כוחות. יחד תבוא אלי עם כול צבאות חופרים תבוא אלי ביום מן הימים למלא בליבי אלפי זהב ומילה …

אתה מרגיע אותי/ אירן דן במילים שקטות בשתיקה במילים עגולות רכות בנתינה… במילים של לילה רדומות בחושך באור שבמילים, בך אתה מרגיע אותי מרגיע במילים בריח יסמין 16.9.2015 04:29 מחשבות

בָּחַרְתָּ ללכת/ אירן דן רחוק כמה רחוק כמה שיותר ממני. … אתה כותב פתוח ורחב חכם ורגיש וגם אני במילים אתה יודע. סגור וקטן. ואם יִמָּצֵא עבורנו השטיח (ש)נארג מכול המילים שלך ושלי אהלך עליו יחפה אדום לוהט. משי טהור אפגני על בוהנות נפעמת 11.9.2015 מחשבה של בוקר, טוני שלי, …

פנייךְ שִּׁירָה פעמייךְ אָהֲבָה ופעמיו,   שִׂנְאָה לָאוֹרֶךְ שָּׁנִים יַחַד. אֶת הָרִיק רָאֲתָה בְּעֵינָיו בְּמַגָּע כּוֹאֵב בֵּין שִׂנְאָהאָהֲבָה וְרָצִיתִי אֲנִי לְהַרְוִויחַ זְמַן לְהַחְזִיר אוֹתךְ,  לִנְקוּדַּת הַתְחָלָה בָּאוֹתִיּוֹת  בַּמּוֹפְתִים  נִפְרְמוּ הֵמָּה נָפְלוּ עַל חַרְבָם פרוסים לרגלייך שִּׁירָה יַלְדָּה יָפָה בִּשְׁעתךְ הָאַחֲרוֹנָה חִיַּיכְתְּ לַמַּצְלֵמָה כְּאִילּוּ אֵין בָּךְ רַעַשׁ הֲמוּלָּה כְּאִילּוּ לֹא נֶהֱדֶפֶת לְאָחוֹר     בַּדּוֹחַק שֶׁל …