אירן דן | Irene Dan | إرين دان

נַפְשִׁי נִקְשְׁרָה
בְּנַפְשְׁךָ
כַּנָּהָר הַנֶּאֱחָז
בִּגְדוֹתָיו
עוֹד סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ
בַּתְּלוּלִיּוֹת
וְלַחַשׁ כְּמִיהָה

קְרָאְתִּיךָ
בְּכָל מְאוֹדִי
קְרָאְתִּיךָ
בַּתַּחֲנוּנִים
קְרָאְתִּיךָ

שֶׁמֶשׁ

שְׁרַפְרַף שֶׁהָיִיתִי
יוֹשֶׁבֶת עָלָיו
בַּסַּנְדְּלָרִיָּה
שֶׁל אַבָּא
שֶׁל נַפְתָּלִי
מְרִיחָה רֵיחַ עוֹרוֹת
שֶׁנִּמְתְּחוּ

הַחְזֵק
בִּי
שֶׁלֹּא
אֶמְעַד

כַּסֵּה מַעֲרֻמַּי
גּוּפִי
בְּחֹם גּוּפְךָ

סָבֵךְ, הוֹרִישׁ לָךְ
אֲדָמָה מֵאַדְמוֹת
הָעֵמֶק,
אָמְרָה
הַמְּמֻנָּה
עַל הֲשָׁבַת נְכָסִים
אֲבוּדִים

אֲהוּבִי
חָפַר בּוֹרוֹת
עִרְבֵּב אֲדָמָה
בָּאֲדָמָה,
בֵּין דֶּקֶל
הַנְּחָלִים
לְבֵין עֵץ הַהֲדַס
נָטַע תַּחַת חֻפַּת

הַטֶּבַע
רוֹשֵׁם בִּי
שִׁירָיו
מֵנִיחַ לִי לַחֲלוֹם
לִהְיוֹת קְרוֹבָה
אֵצֶל עַצְמִי
מַשְׁקֶה אוֹתִי
נֶקְטַר אַהֲבָה

דָּרוּשׁ לוֹ לָאָדָם
מִדָּה מִן הָאֱלוֹהוּת, מִדָּה
שֶׁל אֱנוֹשִׁיּוּת
וְדֶרֶךְ חֶמְלָה
שֶׁתִּהְיֶה דַּרְכּוֹ

דָּרוּשׁ לוֹ

שִׁירַי הַמְּשַׁנִּים צְבָעִים, הַמַּסְוִים עַצְמָם בֵּין מִלִּים, וְאֵינָם נִרְאִים,
גַּם לְמִי שֶׁנֵּחַן בְּנֶפֶשׁ, וּבִרְאִיָּה טוֹבָה,
נוֹטִים לַחְשֹׁשׁ מִנְּפִילָה, מֵאֲפֵלָה, מִנְּהָמָה,
וּמִמִּיתָה מְשֻׁנָּה.

בְּשִׁירַי הָאוֹמְרִים
שׁוּרוֹת עֲצֵי בְּרוֹשִׁים, וְשׁוּרוֹת עֶצֶב,
יַלְדָּה מִתְבּוֹנֶנֶת בְּאִמָּהּ

יְמֵי אֱלוּל הִמְלִיכוּ עַצְמָם
أيام أيلول فرضت ملكوتها
עָלַי
علي
בִּשְׁתִיקָה
بصمت
וּכְאֵב.
وألم.