פעמים אני / אירֵן דן
פְּעָמִים אֲנִי פּוֹחֶדֶת
מִפְּנֵי אַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם,
שֶׁיַּהַדְפוּנִי, יַרְחִיקוּנִי מִמְּךָ
הַזְּמַן עוֹמֵד מִלֶּכֶת
וַעֲדַיִן, אָפֵל, שׁוֹקֵעַ הַלַּיְלָה
בְּמֵי הַנָּהָר
מָה לָךְ אִשָּׁה,
שׁוֹאֵל
מָה לְךָ יְקוּם
כִּי תִּבְכֶּה?
נָהָר אֲמִתִּי
עוֹלֶה וְסוֹעֵר, בְּרַעַשׁ גָּדוֹל,
סוֹבֵב סְבִיב לִיבִּי
מֵימָיו מְכַסִּים חוֹל וַאֲבָנִים
נוֹגְעִים בְּבִכְיִי,
וַאֲנִי מַמְתִּינָה
שֶׁיָּנוּחַ וְיֵרָגַע.