אבוא/ אירֵן דן
אָבוֹא עוֹד הַפַּעַם
אֶל גְּדַת הַנָּהָר,
לְהִתְבּוֹנֵן בְּךָ
מְשַׁחְרֵר דְּרוֹרִים
מִכַּפּוֹת יָדֶיךָ
דֶּרֶךְ עוֹלְמוֹת הָרוּחַ, אָבוֹא
דֶּרֶךְ שָׁמַיִם וַאֲדָמָה,
רֹךְ הַמֶּשִׁי
וְהַקַּשְׁמִיר
קוֹל נְהִי,
בּוֹכָה,
תַּעֲרֹג אֵלֶיךָ,
נַפְשִׁי
אַל תִּנְעַל בְּפָנַי שְׁעָרֶיךָ, אֲהוּבִי,
סֶדֶק מִתּוֹךְ סֶדֶק, נִפְעַר
לִיבִּי
עוֹרְבִים חַגִּים מֵעַל רֹאשִׁי,
עֵינָם רָעָה
בִּי
מִנְּדוּדַי הָרְחוֹקִים, אָבוֹא
מֻקֶּפֶת שָׂדוֹת יְרֻקִּים,
רֹךְ הַמֶּשִׁי וְטֹהַר הַקַּשְׁמִיר,
נוֹשֵׂאת עַד קְצֵה הַזְּמַן
מִנְחַת-הֱיוֹתֵנוּ.