געגועים לאימי / אירֵן דן
שׁוּב נִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנִּי הַזְּמַן,
שׁוּב לוֹטֶפֶת אִמִּי פָּנַי,
וְעֵינֶיהָ מְחַיְּכוֹת,
כַּמָּה טוֹב שֶׁבָּאת, אוֹמֶרֶת
דְּרוֹרִים הִתְמַקְּמוּ בְּמִסְתּוֹר הַכְּבִיסָה,
הַרְחִיקִי אוֹתָם,
הִזָּהֲרִי לֹא לִמְעֹד
כְּמוֹ הַשְּׁכֵנָה מִקּוֹמָה שְׁנִיָּה
שֶׁמָּעֲדָה וְנָפְלָה וְהִיא רַק בַּת עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע,
שָׁמַעְתִּי אֶת הַחֲבָטָה,
שֶׁנֶּחְבַּט רֹאשָׁהּ בַּמִּדְרָכָה
וּבָאוּ שְׁנַיִם לְאַחַר הַחֲבָטָה
שָׁפְכוּ חוֹל שֶׁכִּסָּה אֶת הַדָּם,
אִישׁ לֹא יָדַע מָה קָרָה,
וְלֹא הֵבִין אֶת מַעֲשֵׂה
הַמְּעִידָה,
מִנַּיִן בָּאוּ כָּל הַדְּרוֹרִים?
דְּרוֹרִים אֵינָם מוֹעֲדִים,
תְּנִי לָהֶם לָעוּף
שֶׁתִּקַּחְנָה אוֹתָם כַּנְפֵיהֶם
לִמְצֹא שָׁמַיִם
לְקַנֵּן בְּמַמְלֶכֶת הָרוּחַ,
הִשְׁאַרְתִּי לָךְ מַעֲטָפָה עַל הַשֻּׁלְחָן,
קְנִי לָךְ שִׂמְלָה לְבָנָה לַחַג,
אַתְּ יָפָה בְּלָבָן,
אֶהְיֶה כָּאן לְחַכּוֹת לָךְ,
הַאִם תָּבוֹאִי לַחַג?