אִמִּי שֶׁלִּי / אירֵן דן
.
תַּהֲלִיכֵי מָוֶת,
אֵינָם נִתָּנִים לִבְלִימָה,
אִם הַמַּצָּב יַחְמִיר,
אַל תְּחַבְּרוּ אוֹתִי,
שֶׁיָּנִיחוּ לִי לָלֶכֶת, אָמְרָה
אֵלֵךְ מִכָּאן
כְּדֶרֶךְ הַהוֹלְכִים.
.
לָאַחֲרוֹנָה, אֲנִי מַרְבָּה לַחְלֹם
עַל אִמִּי שֶׁלִּי,
חוֹלֶמֶת עַל הָהָר, בֵּית הוֹרַי,
עַל הָרוּחַ
נוֹשֶׁפֶת זַהֲרוּרֵי אוֹר
בַּפְּתָחִים,
עֲנָבִים שֶׁהִבְשִׁילוּ
סְגֻלִּים
בְּחֹם הַקַּיִץ
.
אֲנִי בּוֹר נִפְעַר
שֶׁנֶּאֶסְפוּ בּוֹ
הַשָּׁנִים
בְּאֶמְצַע שָׂדֶה,
בִּסְבַךְ רְעָשִׁים,
וְכָל שֶׁנּוֹפֵל בִּי,
נִשְׁבַּר
.
—
ציור: אודט נהון, אמי
Painting of Odette Nahon, my mom
