זה החלון שלי/ אירן דן
אותו אסחוב
תמיד איתי החלון
לרוב סגור
רווי חושך, ארור
מביט בשעות ובימים קרעי זמן אחר
את פניו המצוירות בשברון לב ינצור.
את ריח בגדיו יעטוף בְשָׂמִים.
אביב יישכח סתו יחדול איש לא יבוא להתדפק
עליו.
זה החלון ששכחתי לפתוח במעברי העונות
במעגל הלידות והמיתות
הלוואי ורוח מדבר
או דרום מערבית תנפץ אותו לר ס י ס י ם
22.4.2011

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.