קורוזיה, אָמַר     /    אירן דן
קורוזיה בחיבורים. קורוזיה בפתקים.
ליבךְ נִמְלָא ים. את רטובה, רוזה.
אל תתעצבי! גלים שועטים, חיות פרא מקצה הים.
מַלְּאִי קערתךְ אורז. הטביעי בה
אין אונךְ.
לא פעם אמרת: יום אחד,
אלך לא אשוב.
שְׁבִי רוזה, שְׁבִי. עוד לא מחר.

ראיתי עצמי כפופת-גב, השיבה רוזה,
בשדות האורז ראיתי עצמי.
מושיטה יד לשתיל ירוק מבצבץ,
אלוהים תלוי-מזכרת על הצוואר.

לו רק היית אומר,
קורמורן שחור חתר בכנפיו עד אֵלַיִךְ,
הייתי מפצירה בו לא לנדוד עוד,
נוגעת בנוצותיו. על ביטנו מניחה את ראשי.

לו היית אומר,
הייתי מבינה.

21/7/16
גאות של אחה"צ, יום שני בחוף פרישמן,
נייד נופל לים. קורוזיה, אומר הטכנאי..

 Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.