Painted by Magie Palazzo
La boudeuse sur un banc

עכשיו איננה.
ואינה מצמידה באטב
את חשבונות המים.
אינה מבקשת ממני
שאסדיר את מנגנון הזמן,
שאזיז את השעון לאחור,
לשעת חסד אחת,
שאחסום בגופי את המחלה
המתפשטת בגופה.

אמא לא שאלה,
אני לא עניתי.

אדם מת אינו שואל:
מתי את באה.
—

Drawn by the artist Tsipi Baravi
ציירה: האומנית ציפי ב.

הנחתי ראש על חזהו,
ידיים בכַפּוֹת יָדָיו.
אשמור על אמא, הבטחתי.
לֶךְ! ומצאת מנוחה.

אבא לא הלך.

הוא לא רצה אדמה,
גם לא רצה שמים,
שחזרנו מבית העלמין,
ישב מתחת למיטה
ונגע בפצעים שעל פניו
כאילו היו שלו.

הוא ראה אותי,
שקירב אצבע לפיו
כדרכם של ילדים.
הוא לא הלך.
ישב וחיכה.

כשאימי מתה, לא גילחתי ראש.
לא ירשתי את כסאה.
הייתי יתומה.

—-
Stairs at Sounio
Photo by Irene Dan

ביום ההוא ישבו
שאר הדודות מצד אמא
ומצד אבא אף לא אחד
שהיה בודד ובן יחיד
ומנו את ההולכים,
והמידות הטובות
וחילקו ביניהם את הספרים
וצעיפי הקשמיר של סוֹפישמֵתָה
והעמידו בחוץ
את המזרן עליו ישנה-וקמה
וישנה.

נגעתי במזרן
וברוח שהיתה מצליפה בו.

מזרן-המת-מזרן-טמא, הזדעקו הילדים כולם,
היא תבוא עד אֵלַיִךְ!

עמדתי.
שתבין שאני כאן.
שאולי היא נמצאת עכשיו במקום רחוק
ותשוב יום אחד לבֵיתָהּ
ולא תמצא איש.
—

Drawing by Vanna Bowles
(from faithistorment

חם. ואין מי.
לפנות את הכאב.
מעשה איוולת. להיות
תלתלי זהב בשק שחור.

ארבעים מעלות בצל,
הודיע החזאי
ביום בו הושטת לי
את סילביה פלאת על דפי שירים.
והיא באה והולכת. כמוך.

4/6/16

Painted by Bo Bartlett

בסוף ימיו
כבר לא שמע מי יודע מה
את מילותי השקטות קירבתי לאוזנו
לֶךְ אבא, אני משחררת אוֹתְךָ

וסימה האחות נשבעה
שראתה שני מלאכים מעל ראשו
ואת אבא מחייך ובכתה כמו ילדה קטנה

 
16/5/16
Photo by Irene Dan
Sinagogue's floor – 1411 in Toledo, Spain

בלא אהבה גדולה, חיפש להתאבד
נשטף לחוף, עצם עיניו בשמש,
נִפַּח את ביטנו עד כאב

הוא רגיש אתה אומר
להתפזר כך לכול עבר בפיסות עור קטנות

כמה בדידות אפשר לדחוס
לתוך אוקינוס אחד קטן

 
13/5/16

Photo by Irene Dan