היא מעוותת שפתיה / אירן דן

היא מעוותת שפתיה  /  אירן דן ומרטיבה בול בלשונה, מדביקה לכול גלויה ציפור רבת יופי. * יום אחר יום על מיטתו הוא מוצא גלויה * היא קוראת לו אהובי, יושבת בחיקו, מרחיקה אותו מן המוסד, התרופות וכיבוי האורות, מן היאוש והדלות. * היא לוקחת אותו ביד, לים, הם שוחים לעבר …

עצוב לראות פיל, היא אומרת / אירן דן

עצוב לראות פיל, היא אומרת / אירן דן כבול, בודד בַּצַּר-לוֹ אין ביכולתו לשכב או להתעטש, דורך במקום והאדמה עומדת  * עצוב לראות אישה, חושב הפיל עיניה מזילות בדידות היא נושאת משא ואין ביכולתה להרים אפילו גביש סוכר קטן * איש מלבדךְ, אומר העורך אינו רואה את הפיל מה הטעם …

אנשי מדבר / אירן דן

אנשי מדבר / אירן דן את ואני אנשי חסד אילמים פעורי לב עקורים אבודים מתנדנדים בחוליות אהבתנו אהבת עולם באנו לסחור באושר הקטן בברכה ובקללה עירומים בישימון והנווה ובעינייךְ אני רואה דסקיות אור שמתחלף מכסף לזהב ותמיד צהבהב זורם בלתי נשלט בנפשי אותךְ אחפש ובנפשךְ בת אלפי שנים ואת מיצאי …

שמש עלי / אירן דן

שמש עלי / אירן דן בחצי גורן אני מתחת. חרחור חורף. חלול. חורבה. חופר תלם בתוך תלם אני חֲרָטָה מה אני חירבוש חרטאת רחוק ממושלם אוהב מאי פעם כוכב קורס חורים שחורים פראפראזה אומללה עומד בטרמפיאדה משוואה עם נעלם אני וההר   17/1/16 Photo by Irene Dan

הוא חי / אירן דן

הוא חי / אירן דן זמן רב מדי באותו מקום, וידע שהגיעה השעה לזוז. לא משנה לאן באותו בוקר יצא מביתו מצויד בפגעי הזמן. אולי יעשה בם שימוש חוזר הספיק לשרבט על פתק, לזה שיבוא אחריו ~ את האורכידאה הלבנה עדיף להשקות רק פעם בשבוע ולא בנדיבות היא בעלת נטיות …

נבלעת בַּדְּמָמָה / אירן דן

נבלעת בַּדְּמָמָה / אירן דן בשברי אהבות רבות אני שומע אוֹתָךְ לאחרונה גוררת רגליים לאורך ימים באיטיות מחדר לחדר בתדר של געגוע חרישי גבוה מרוסק אני שומע נתקפת בהלה מן השתיקות הארוכות הנושאות קולן בחלונות הפתוחים בהמולה אני שומע ובעמקים הנמוכים יותר בתוך הרִיק שם אני אשא אותך לאישה בזרועותי …

טריפ קטן אהובתי / אירן דן

טריפ קטן אהובתי / אירן דן ביום חולין. יש אוֹתָךְ ויש אותי. ירוק בהיר והחיים. חצי חצי ענן עומד רגל אחת. או את ואני ממוסמר במיטה. יש פרסות. אין זנב. דוהר כמו סוס. משנה מסלול והעולם חצוי. כיווני אוויר מתקדם לאט ולצדדים. מחזיק על ראשו ארבעה פילים. ענקיים. ואין אוויר …

לןןיתן. / אירן דן

לןןיתן. / אירן דן שכָּכָה לו. בוכה. נכנס לו. מלח עם חול בפה. ללןןיתן שלי. אין עיניים. והוא הפסיק. לדבר. כי שִׁבֵּר את ליבו. ואָבַד בנתיב נדודיו. טִלְטֵל את עומק הים. בנקישות. לשון. ושריקות. קרא לה לאהובתו. כמו חתן כחול מקצה תבל קורא לה לאהובתו. בואי אישתי. מלאי בי. אוֹתָךְ. …

מפזרת צחוק ילדים / אירן דן

מפזרת צחוק ילדים / אירן דן בחדרים הסגורים. השקטים הכותונת לבנה הקירות צרים שיער אסוף יפה. ידיים כפותות לאחור הצווארון הדוק הראש כמעט נתלש חנוק והחיים הם מוות ממותק מסודר בשלוף במגירה כמו בגדים של חורף בסוף השמש אתה מושיט לי יד. אנחנו רצים. מחדר לחדר שחורים. עד שיוצאים לבנים …

בבואי אליךָ / אירן דן

בואי אליךָ / אירן דן נושאת מִנְחָה בדידות שראתה העיין נימשלת לאישה אעמוד כך מול הים איך רִוָּה את נפשי איך נשטף בכאב כול גל שב. ונעלם ולקחתי את ידךָ והנחתי אותה על ליבי החיֵּנִי! טרם אהיה שפל מתרחקת והולכת מעצמי   1/12/15 Photo by Irene Dan