הוא חי / אירן דן
זמן רב מדי באותו מקום,
וידע שהגיעה השעה
לזוז. לא משנה לאן

באותו בוקר
יצא מביתו מצויד בפגעי הזמן.
אולי יעשה בם שימוש חוזר

הספיק לשרבט על פתק,
לזה שיבוא אחריו
~
את האורכידאה הלבנה
עדיף להשקות רק פעם בשבוע ולא בנדיבות
היא בעלת נטיות אובדניות עלולה לטבוע בתוך הדמעות ופקק קטן של אהבה יספיק
והחלון שלה שיהיה תמיד פתוח!

את מרק העדשים לבשל על אש נמוכה
לפזר בו שברי לחם קלויים וטעם של חורף
ואז אבא יגיע בסוודר השחור, ספוג ריח סיגריות,
ולב שעצר מלכת באיזה חדר קטן בהוספיס

והילד החמוד של השכנים מקומה 3,
שתמיד פותח חריץ?
תן לו קריצה, גם הוא כמוני מלקק גלידה בחורף
ופצעים בקיץ
~
והוא לא לקח מטריה. ולא מעיל.
לא החזיק חפיסת סיגריות וגם לא מצית של מאו,
כי אינו מעשן. מקסימום קרדיגן ומבט מלווה

את הפתק זרק לפח
יצא וטרק את הדלת

 

7/1/16
Painted by Sam Carlo

Irene Dan's photo.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *