נבלעת בַּדְּמָמָה / אירן דן בשברי אהבות רבות אני שומע אוֹתָךְ לאחרונה גוררת רגליים לאורך ימים באיטיות מחדר לחדר בתדר של געגוע חרישי גבוה מרוסק אני שומע נתקפת בהלה מן השתיקות הארוכות הנושאות קולן בחלונות הפתוחים בהמולה אני שומע ובעמקים הנמוכים יותר בתוך הרִיק שם אני אשא אותך לאישה בזרועותי …
סלפי בדייט / אירן דן יום חמישי אחד בקפה שכונתי אחד neighbours בחרת בי ובשולחן ליד החלון הורדתי את הצעיף מצווארי אתה נשארת עם הסוודר כי היה לך קר המלצר עם הגולגול חייך אלינו והמליץ על כריך סלומון עם שם בומבסטי טיול בג׳מייקה בפה ובלב אחר כך ישאל אהבתם? כי …
אני כול כולי אהבה / אירן דן כמו יער גדוש פטריות זהב מֶתֶק מילים וניחוח פיוט עולה מעלה מעלה חבויה מן העיין צומחת אחר הגשם בשמלה לבנה מתכרבלת נשענת ומניחה ראשי על שורשי האורן לנוח ואתה כאן איתי והכול ישנו במבט הזה המחייה בי בראשית אהובתי את, אוהבךְ בכול העולמות …
שבר ענן / אירן דן על שמלה תלויה מרפרפת מתלותה לפעמים מהלכת על חבל דק עפה ברוח בריפיון חושים עברה בה ואיננה נשענת על כתפיו וכול היופי הזה אני יודעת זה נוסטלגי ומֶלוֹדְרָמָטִי קלישאי ואגבי ושבר ענן בְּתוֹכִי והאור שבעינייך פורט את הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן במולקולות ריח וגעגוע 21/12/15 …
טריפ קטן אהובתי / אירן דן ביום חולין. יש אוֹתָךְ ויש אותי. ירוק בהיר והחיים. חצי חצי ענן עומד רגל אחת. או את ואני ממוסמר במיטה. יש פרסות. אין זנב. דוהר כמו סוס. משנה מסלול והעולם חצוי. כיווני אוויר מתקדם לאט ולצדדים. מחזיק על ראשו ארבעה פילים. ענקיים. ואין אוויר …
אחריה ילך / אירן דן עד סוף העולם עד קצה אפו של שולחן מסדר משקפיו מיישר צווארון מפשיל כליו שלא יאבדו שלא יפלו כמו שיריו בפתקים הקטנים משרבט הוא יאהב אותה מרחוק בדממה בצפיה ב זרימה האיטית ביום כזה הנהר עומד יום בלי רוח והחיים הם כאן לא מתחבאים לא …
אז יחל הגשם. / אירן דן ישטוף גיאיות. יציף תהומות. וירבה את געגועי. הגשם אתה יודע תמיד מחזיר אותך אלי טיפות טיפות ואז יחל הגשם רק לקצת זמן אמרת זה לא את, זה אני מחפש את עצמי נוסע להודו חודש סדנת שתיקה כך אלמד לדבר סוף סוף עם עצמי. אמרת …
כי קָדְמָה אהבתו / אירן דן השיל את הזהב את מילותיו הֵמיס בְּכַד נחושת אדום-כתום מחזיק בו בשתי ידיו הולך ומתרוקן ובא עם כול אשר בו כי קָדְמָה אהבתה עמדה על גגות העיר תל אביב בין ארבע רוחות שמיים חיפשה אחר נוֹשֵׂא כֵּלֶיהָ והפס הכחול של הים נִּיגָּלֶה בְּעִתּוֹ איך …
לןןיתן. / אירן דן שכָּכָה לו. בוכה. נכנס לו. מלח עם חול בפה. ללןןיתן שלי. אין עיניים. והוא הפסיק. לדבר. כי שִׁבֵּר את ליבו. ואָבַד בנתיב נדודיו. טִלְטֵל את עומק הים. בנקישות. לשון. ושריקות. קרא לה לאהובתו. כמו חתן כחול מקצה תבל קורא לה לאהובתו. בואי אישתי. מלאי בי. אוֹתָךְ. …
דלת נפתחת / אירן דן לאיטה אור. רדום מגשש דרכו פנימה ממרחק מיליארדי שנים אבל היום הוא שבור. אַחֵר עפעפיו כבדים. פושט בידיו הרבות את מעילו אשר עשה בו קטיפה שחורה אתה. עומד מאוהב. כאשר אינךָ יודע. שׁוֹאֵף אור וחושך ואני. לפניךָ ככה. כי אין אַחֲרֵי. בתפרחת פטל חמצמץ מתוק שפתיים …