בכיה אמרתי אני בליבי
קורע מפעם לפעם לב תפאורה של כפר ערבי
קצה שביל או רגע נָצוּר ישא רוח
ללמדני לגלות ולאבד הכול
בשתיקה תצביע על אתרוגים פזורים במדרון התלול
כי חייתה אותם אחד אחד נופלים
ואין מרים דומים לפחדיה
מן העונה שעברה לציור לא שקט של זמנים
1980
לחנה, עין הוד