מצאתי את המזודה שלך

אבא בה ארזת את בגדותיך

וחלום ותפילה קיפלת בשירי

עבד אל חלים חאפז ואיב מונטן. זו שחלקתי

את ידך מצאתי אותה בבוידם אבא.

כבדה ונשכחת כגבר מובס

המחפש דרך מוצא. הולך

אנה ואנה ומסתכל על הים יהמו מימיו מחכה לגאולה.

איזה כוח יעמוד לו? ימתין

לבואו של שחר על ספסל תחנת אוטובוס

בפרדס חנה.  פתחתי את המזודה שלך אבא

זו לצידך באנחה ושברון כשעזבת את הבית  בביירות. על מה חשבת אבא?

על החיים החדשים על מה?  פתחתי

אותה אבא את המזוודה שלך

והיא היתה ריקה

2.7.2015

לאבא שלי

Leon Marcel Nahon

 

3 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.