לִבֵּךְ / אירֵן דן
.
לִבֵּךְ, אָמַר הַחוֹזֶה
יַפְסִיק לִפְעֹם
לִפְנֵי שֶׁחֲזִית
בְּלִבְלוּב הַנִּצָּן
.
הַכֹּל בַּוְּרָדִים,
וְהַיֹּפִי רַב
צוֹמֵחַ
וְגָדֵל פֶּרֶא,
נֹאהַב
עַד שֶׁנֹּאבַד
.
לִבֵּךְ, יַפְסִיק לִפְעֹם
לִפְנֵי שֶׁהֵבַנְתְּ דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה
מִי הָיִינוּ בְּתוֹךְ קִרְעֵי הַזְּמַן
.
הַרְחֵק בְּתוֹךְ נִבְכֵי הַגַּן,
רַב הַכְּאֵב
הָנִיחִי לוֹ לִפֹּל כָּבֵד,
כְּאֵב נוֹפֵל לִשְׁקֹעַ
מִצְאִי מְנוּחָה,
אַל תָּנוּדִי עוֹד
זִכְרִי אַהֲבָתוֹ
זִכְרִי אַהֲבָתֵךְ בָּךְ
.
—-
