נֶאֱמָנוּת בַּתַּרְבּוּת / אירֵן דן
.
יִמְצָא נָא הַמְּשׁוֹרֵר
אֶת הַזְּמַן
לְפַשְׁפֵּשׁ בְּשִׁירָיו,
לִמְחֹק לָהַט,
מֶלַנְכּוֹלְיָה, מִקְצָב
הַזְּמַן לַעֲצֹר אֶת נְדִידַת הָעֲגוּרִים
אֲדֻמֵּי הַכֶּתֶר,
לְבַטֵּל אֶת הַסְּתָו
.
הֵם אֵינָם נֶאֱמָנִים, הַמְּשׁוֹרְרִים
גַּם לְעַצְמָם אֵינָם.
צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְצַמְצֵם אֶת דִּמְיוֹנָם,
לְעַקֵּר אֶת מַחְשַׁבְתָּם, לִנְקֹם
בְּרוּחָם הַחָפְשִׁית,
לְפָרֵק אֶת הַנַּדְנֵדוֹת
בְּמִגְרְשֵׁי הַמִּשְׂחָקִים
יִלְמְדוּ לָשִׂים פְּסִיק וּנְקֻדָּה
רֶוַח נָאוֹת בֵּין מִלָּה וּמִלָּה
יִלְמְדוּ לְצַיֵּת לְהַדֵּק אֶת הַלֶּסֶת
לִסְגֹּר אֶת הַפֶּה
רוּחָם הַלִּיבֶּרָלִית הֲפַכְפַּכָּה
גּוֹלְשִׁים מִדֶּגֶל לְדֶגֶל, מֵאֲדָמָה לְאֲדָמָה
חוֹשְׂפִים יַשְׁבָנִים, מִתְעַסְּקִים
בְּעִנְיָנִים לֹא לָהֶם, שָׁלוֹם, מְהַגְּרִים..
וּכְשֶׁהֵם כּוֹתְבִים הֵם חוֹלְמִים
פּוֹרְטִים אֶת הַלַּיְלָה
לְאַלְפֵי יְרֵחִים
זוֹ רְמִיָּה!
מֶמְשָׁלָה לֹא כְּדֵי
לְסַבְּסֵד רַמָּאִים,
בִּדְקִירָה קְטַנָּה בָּאֶצְבַּע אֶפְשָׁר
לָדַעַת מִי נֶאֱמָן
וּמִי לֹא,
חַיָּבִים לְשַׁחְרֵר אֶת הָאֲסִירִים
הַכְּלוּאִים עַל צֶבַע עוֹרָם
נְמַלֵּא אֶת הַתָּאִים בַּמְּשׁוֹרְרִים
נַכְנִיס אֶת כֻּלָּם לְתַבְנִיּוֹת
יַחְסְכוּ מֵאִתָּנוּ
עֹדֶף רְגָשׁוֹת.
—
Ogata Gekkō (尾形月耕, 1859 – 1920) Japanese artist
Kojima Takanori writing a poem on a cherry tree
