פוֹרְטוּנָה הַיָּפָה / אירֵן דן

פוֹרְטוּנָה הַיָּפָה / אירֵן דן
.
הֵנַחְתִּי לָרוּחַ
לָבוֹא עַל פָּנַי,
לָאוֹר לִדְעֹךְ,
לָלֶכֶת כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא,
עָיַפְתִּי.
.
בָּאֹפֶק, נִצְפְּתָה פוֹרְטוּנָה הַיָּפָה
גַּם הִיא טוֹבֶלֶת
בְּמֵי הַקַּיִץ הַחֲמִימִים
נוֹשֵׂאת בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה
אֶת סַעֲרוֹת לִבָּהּ,
הַמַּזָּל הַטּוֹב, הַמַּזָּל הָרַע
וְאַתָּה, מוֹסִיף לְהַבִּיט עָלַי
אוֹמֵר,
הִנֵּה הַיָּם, אֲהוּבָה
לוֹבֵשׁ גַּלִּים,
נִסְחַף עַד אֵלַיִךְ
מִקְצֵה הָעוֹלָם.
—