מדבריות / אירֵן דן
שְׁלוֹשָׁה רוֹבִים
תְּלוּיִים בְּבֵית הָאֶבֶן
וְאַף לֹא כַּדּוּר אֶחָד, אָמַר
עַד מָתַי יֵרֵד הַלַּיְלָה
לְאָן נֶעֶלְמוּ הַפַּרְפָּרִים
הוּא נָשָׂא עֵינָיו
אֶל אֶרֶץ מֶרְחַקִּים
עָזַב וְנֶעֱזַב וְלֹא שָׁב.
בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה
זֵר פַּעֲמוֹנִיּוֹת סְגֻלּוֹת
הָיוּ לוֹ אָבִיב וְשָׂדֶה, עִמְקֵי בְּדִידוּת,
הוּא רָאָה עַצְמוֹ נִשָּׂא בָּרוּחַ, חוֹצֶה מִדְבָּרִיּוֹת חוֹל
בַּמֶּרְחַקִּים,
פִּילִים פִּתְּלוּ חִטִּים.
—
צילום אירן דן