הַשְּׁמוּעָה אוֹמֶרֶת / אירֵן דן

מִלִּים שֶׁנָּשְׁרוּ שָׁטוּ,
וּבְנוֹת יָם עָלוּ מִן הַמְּצוּלוֹת
לִשְׁמֹעַ שִׁירָתָן,
וַאֲנִי מֵעוֹלָם

לֹא רָאִיתִי
בְּנוֹת יָם, מֵעוֹלָם לֹא
רָאִיתִי שָׁכֵן בְּדִירָה חָמֵשׁ,
שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ
מֵעֵבֶר לַקִּיר
זוֹעֵק בַּלֵּילוֹת

נִסּוּ לְהַשְׁתִּיקוֹ, הַמְּשׁוֹרֵר
לָשִׂים יָד עַל פִּיו,
שְׁנֵי בַּעֲלֵי מְלָאכָה מְתַקְּנֵי מוּמִים
נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ מִדִּירָתוֹ
הָאֶחָד נָטַל לְשׁוֹנוֹ
הַשֵּׁנִי עָקַר לִבּוֹ
וְלִפְנֵי שֶׁהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, הַמְּשׁוֹרֵר,
יָשַׁבְתִּי לְרַגְלָיו, הֵסַרְתִּי מִמֶּנּוּ
אֶת גְּלִימַת הַכְּאֵב.
—

צילום פסל באונ׳ הרווארד, בוסטון