•נפלה בחלקי הזכות
הכול כך גדולה
לפתוח את שנת 2017
בחברת 12 חיילים קרביים,
בהם בני.

•רחוק מהבית והמשפחה,
שמש חורפית
מפזרת אור על פניהם,
גברים.
בשבילי, עדיין ילדים.

•נוף-מדבר עומד, עוצר נשימה
אני מצלמת.
במדבר הכול שב והולך ממני
אין סוף ואין התחלה
אני כותבת כמה מילים..

•אני מזהה רוח חברות,
חיבור אמיתי
ברית-דם.
הם יחד, למדו לאלף
את הזמן ואת הפחד
דבר אינו מסגיר את הקושי,
או הלחץ המופעל עליהם,
אני רואה בשפת הגוף
שהם דרוכים.
לרגע אחד הם סבבה,
הכול סבבה, חיוכים, צחוקים
מנגבים יחד
חומוס..

•ילדים טובים, צנועים
אפילו לא מילה אחת
על הפעילות המבצעית,
לאחרונה נהיה קר
הקור בלילות חודר-עצמות,
חורף קשה ..

••אהבתי וחיבקתי
כול אחד ואחד מהם
חיבוק של אמא
התפללתי שאלוהים
יהיה עִמָּם ברגעים הקשים
ישמור עליהם
ועל תמימות-נשמתם..

••לפני שהלכתי, שאלתי,
ומה אחרי השחרור
מישהו ענה, עוד מוקדם
אחר ענה,
״ אני הולך למונגוליה
אאבד את עצמי
אמצא את עצמי
אקנה סוס
אקנה כלב
ומורה דרך מונגולי…״

Image may contain: mountain, sky, outdoor and nature

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *