תגית: אני

הֶהָיִיתִי אֵם טוֹבָה?

אֲדָמָה שֶׁזּוֹרְעִים לְתוֹכָהּ גַּרְגְּרֵי חִטָּה
הַיּוֹדַעַת מְלֶאכֶת הֶחָרִישׁ וְהַקָּצִיר
מְבִיאָה עִמָּהּ רוּחַ גְּדוֹלָה בפֶּתַח הַבַּיִת

הֶהָיִיתִי רַעְיָה טוֹבָה?

ויש לי      /      אִירֵן דָּן *****   ויש לי מה שאני. מלא. מילים בקופסאות. רובן שתיקה. וגם דובים בתרדמת יש ליבי נם את שנתם   ויש כול האני. כול האתה.   וגביעי האושר הקטנים שאלוהים שומר גבוה במדפים העליונים. —–

את היית שׁוֹנָה / אירן דן בת עשרים ותשע נִכְנַסְתְּ בפעם הראשונה לְחָנוּת ירקות. בנךְ, בן שנה חיוך- שן- מבצבצת הכיני לו מרק, אמרה רוחל׳ה השכנה. האיש שלךְ ראה אוֹתָךְ נוגעת בקצות האצבעות בעגבניות הזולות, בַּחֲתָכִים, בבשרן העסיסי הסמוק והרך, בדם הדביק בתחתית הארגזים. בלב ליבה של החנות, שִׂיחִי פֶּרֶא …

סיכום לידה     /     אירן דן ביום שלישי נולדה בת, כך כתוב. במשקל שלושה קילוגרמים נולדה. נולדה בלידה נרתיקית רגילה ריאות בשלות אוושה שקטה בלב. שעת הלידה הפעימה הראשונה הכול נמצא בסיכום רשום ושמור עם שאר סרטיפיקטים בתוך דממת שתיקה בארכיב פואטי זנוח מתחת לאדמה מתחת לבניינים מתחת לעיר ביירות שנולדה …

מן הארץ האחרת אני בא / אירן דן נושא עימי רוחות. אביךְ סוחר בדים היה נוסע לסין, שורף זחלים במים הרותחים בבטן האוניה. אביךְ שלךְ מת, ילדתי, השליכו אותו מן הסיפון לבוש מקטורן משי וחפתים. אימךְ חיכתה לו וחלתה, חלתה וציירה כול שניקרה בדרכה. ברבות הימים מתה אמךְ האינךְ זוכרת …

אני בוחרת את המסלול / אירן דן האיטי. האחרון מביניהם. אני עצלה. מסדירה נשימות. משחררת אוויר בהדרגה. הלב גדוש געגוע המגע במים רך. ריח כלור. אני חושבת על אותן גיבורות ספרות שמתו מאהבה נואשת. אנקת גבהים. זו האהבה, ממה שהלב מלא בה. לתוך העיין הימנית נכנסים שני שחיינים חבושים כובעי …

אִבּוּק הרוח / אירן דן את חייבת להחליף שמלה, הוא מפציר בה או להקטין מחשוף. לתקן zיפר, לסגור שסע. לעמוד באור, נגד הרוח, לחייך. פרח לשוני על שמלתךְ, נערי את האבקנים! את חייבת שמלה, הוא מפציר שלא מַבְלִיטָה חמוקיים, שחורה ונופלת על נפשךְ המתערטלת. עִמְדִי זקופה, הקריאי שיר, בקול עמוק. …

דיו שחור אני     / אירן דן כתם דיו. אוחז בדף, לא מרפה מזיל ריר ונספג אני לח ופחמני  משחיר ומרכיב מילים כותב לָּךְ אהבה בזפת ועצמות שרופות כותב לָּךְ אהבה   30/5/16 Painted by Salvatore Coccoluto Un noir Like

זרימת המים / אירן דן איטית, אני אוספת לחיקי חלוקי נחל כמו צבים בדרכם לאנשהו פזורים ברשלנות בקרקעית ההנאה מן הכלום ילד עומד עם חכה פכפוך נחל זה הזמן להרפות מן העבר, להסדיר נשימות, את דפיקות הלב, לתלות על קולב דמיוני את המחשבות אני מרגישה בנגיעות קטנות של שקט השקט …

אני פוחדת / אירן דן מזקנה, פוחדת מפירורים שנופלים על הריצפה כשאני אוכלת עוגה, פוחדת שהכול יתפורר * פוחדת למות, לא להיות, לא לראות את השמש בבוקר לא לשמוע את התוכי של השכנים פוחדת לא להשקות את פרחי היסמין פעם בשבוע, לא לנשום את ריח הים לא לטעום מלח בשפתיים, …