הדברים הפשוטים / אירֵן דן

אֲנִי מְסָרֶבֶת לִפְשֹׁט מֵעָלַי אֶת עוֹרִי
מְסָרֶבֶת לִמְחֹק חֲלָקִים מִתּוֹכִי כְּדֵי שֶׁתֹּאהַב חֲלָקִים אֲחֵרִים
מְסָרֶבֶת לְעַפְעֵף לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים
הַיָּפִים לְאִשָּׁה
מְסָרֶבֶת לְהַעֲמִיד פָּנִים, לְהָזִין
רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים, לְהַתְאִים עַצְמִי לְךָ

אֲנִי מְסָרֶבֶת לְהִתְפָּרֵק, לְהִתְפַּזֵּר
לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם
בָּאתִי הֵנָּה דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה
דֶּרֶךְ רֶחֶם אִמִּי דֶּרֶךְ הַסְּתָו
דֶּרֶךְ יְעָרוֹת דֶּרֶךְ הָרִים וּנְהָרוֹת
וְהִגִּיעַ זְמַנִּי לָלֶכֶת

אֲנִי מְסָרֶבֶת לְהִטָּמֵן בָּאֲדָמָה
מְסָרֶבֶת לְהֵרָקֵב, מְסָרֶבֶת לָמוּת
לָמוּת עַל יְדֵי שִׁכְחָה

וְכָל שֶׁנִּטְבָּע בְּנִשְׁמָתִי הֵם הַדְּבָרִים
הַפְּשׁוּטִים
אֵין בִּי שְׁלֵמוּת אֵין בִּי הוֹד פּוֹאֶטִי
אֲנִי מִי שֶׁאֲנִי.
—