שְׁרַפְרַף
שֶׁהָיִיתִי
יוֹשֶׁבֶת עָלָיו
בַּסַּנְדְּלָרִיָּה
שֶׁל אַבָּא
שֶׁל נַפְתָּלִי
מְרִיחָה רֵיחַ עוֹרוֹת
שֶׁנִּמְתְּחוּ
וְנִדְקְרוּ בַּמַּחַט
נִקְשְׁרוּ וְהֻדְּקוּ
בַּמַּסְמְרִים
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי
מְחַכָּה
אִמּוּמִים מֵעֵץ
תְּלוּיִים עַל חוּט
לִתֵּן מֵעֵת לְעֵת
מִדָּה לְכַף רֶגֶל
לִשְׁבִיל עָפָר לִבְדִידוּת
שֶׁאֵינָהּ נִתֶּנֶת עוֹד
לִמְדִידָה
וְחוּטִים בָּאַרְגָּז הַכֵּלִים
מְחָטִים
חֲלִיצָה
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי
מְחַכָּה
חוֹתֵךְ בָּעוֹר
אוֹמֵר
אַל תְּחַכִּי
עַד שֶׁהַנַּעֲלַיִם
מוּכָנוֹת
צְאִי לָךְ
מִן הַדֶּלֶת
הֱיִי פּוֹסַעַת פְּסִיעוֹתַיִךְ
בָּעוֹלָם.
—-
שיר אחד ופנים
