סָךְ וּמִנְיָן / אירֵן דן
בָּעֵת הַזֹּאת, אֲנִי מַרְבָּה לִמְנוֹת דְּבָרִים
גַּם אֶת אֵלֶּה שֶׁלֹּא נִתָּן לִמְנוֹת
מוֹנָה עַל אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם
אֶת הַצְּעָקָה
בָּעֵת הַזֹּאת, אֲנִי מַרְבָּה לִמְנוֹת דְּבָרִים
גַּם אֶת אֵלֶּה שֶׁלֹּא נִתָּן לִמְנוֹת
מוֹנָה עַל אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם
אֶת הַצְּעָקָה
שְׁבָרִים שׁוֹקְעִים אֶל הַקַּרְקָעִית
וַאֲנִי קוֹרֵאת אֶל הַגַּלִּים
לָשׁוּב אֵלַי
שָׁעָה שֶׁהַיָּם מְשַׁלֵּחַ אוֹתָם
מִמֶּנּוּ
בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי הוֹלֶכֶת
וּמִתְרַחֶקֶת, וְקוֹרֵאת
בְּשִׁמְךָ
קוֹלִי
לֹא
נִשְׁמַע
כָּל לַיְלָה
חוֹפֶרֶת בּוֹר
לִקְרַאת הַלַּיְלָה
כָּל לַיְלָה
שֶׁמֶשׁ אַחַת
מַשְׁלִיכָה עַצְמָהּ לַבּוֹר
מִי יַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ וְאָנוּ נִמְהָרִים
אַחַר הָרוּחַ, הוֹלְכִים לַעֲזָאזֵל
בַּנְּתִיבִים הַצָּרִים, בֵּין הַגְּבָעוֹת
שָׂם נִוָּתֵר בּוֹדְדִים
מִיהוּ שֶׁהֵקִים אוֹתִי
מִשְּׁנָתִי
נָהַם הָהָר
עִזְבוּנִי לְנַפְשִׁי,
אֵין כָּאן אִישׁ מִלְּבַדִּי
אֵין כָּאן רוּחַ וְאֵין שָׁמַיִם
נָהָר שׁוֹצֵף חָצָה אֶת הַבַּיִת
בֵּית הָאֶבֶן בּוֹ גָּדַלְתִּי
וּשְׁתִיקָה נִתְמַלְּאָה בּוֹ
פָּעֲרָה בּוֹרוֹת.
מִן הַבַּיִת לֹא נוֹתַר
דָּבָר.
אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתְךָ בְּשִׁירַת הַזָּמִיר
בְּשִׁירַת הַנָּשִׁים הַמְּבַשְּׂרוֹת
עֲלוֹת הַשַּׁחַר
אֲנִי שׁוֹמַעַת צְלִיל נִפְרָד וְשׁוֹנֶה
בְּתוֹכְכֵי לִיבִּי
בְּדִידוּת
ִדְרַשְׁנוּ לְקַלֵּף אֶת נִגְעֵי הָעוֹר
לַעֲטוֹת מַסֵּכוֹת, לִנְעֹל דְּלָתוֹת
נִדְרַשְׁנוּ לְהַמְתִּין
מֵעַל עֵמֶק הַמָּוֶת
לְבַסּוֹף
הֶחְרַבְנוּ אֶת הַבָּתִּים
וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכֵנוּ
אַתָּה שׁוֹאֵל אִם קָדַם הַמִּדְבָּר
לַעֲנָקֵי הַחוֹל
אִם קָדְמָה הָרוּחַ לָאֲדָמָה
מְיַלֶּלֶת מְנַקֶּבֶת חֹרִים
בָּאֶבֶן וּבָעֵץ
אַתָּה שׁוֹאֵל אִם קָדְמָה הַנְּטִיעָה לַכְּרִיתָה