בנסיעה מתל-אביב לחיפה / אירן דן לבית שלנו ברמות רמז שני חדרים קטנים על צלע הר קיר אחד, צבעתי כחול כהה מאמרים בפילוסופיה הדבקתי עליו ופתקים כדי לזכור את מה שלעולם לא על קיר שני גזיר-עיתון מחול בּוּטוֹ אנשים לבנים תלויים הפוך בין שמיים לארץ .. ומסגרת חלון בה צמחו …
קִּיקָיוֹן מצוי רעיל ובודד / אירן דן קח את החיים טיפין טיפין אני משנן לעצמי כול בוקר מול מַרְאָה תשתה אותם כמו דייט קולה עם הפסקה בין לגימות בין פסגה לפסגה עם ממתיק מלאכותי מתחת ללשון * מכולן את ומקצתם אני ותמיד מעט או מאוחר או חסר-תועלת או סתם * …
נאחזתי באבן / אירן דן ומעדתי ואין בה ממש מן האבן ואין בי בַּחֲצִי יָמָי אני רכות צורבת ובשאר, מילים ומיני פחדים ואין בא ואין יוצא לא אדע להאיר או לעשות נפלאות וכמעט נשכחתי בין אביב לשְּׁאוֹל אלמלא בָאתָ ואחזת לי בלב ונטעת בי כרמים ובשבילך אני הַיָּפָה בַּנָּשִׁים …
בארבע לפנות בוקר / אירן דן עם משפטים שמתחילים מן הסוף להתחלה ומילים שנפתחות מן הפְנִים אל החוץ שוב אני קמה עם אנשים שהיו ואינם אנשים שאהבו, שהספיקו לחבק וכאלה שסתם נעלמו * יום אחרי יום אחרי יום, מפגש לילי חייבים למסד את הקשר אני אומרת מקום גדול, אולי נוח …
במילים שֶׁ / אירן דן מבשילות לאיטן בצחוקךְ שֶׁ מצחקק. אני שומע בָּךְ געגוע בתאנים שֶׁ משחימים בין ניצני ציפורן במתיקות שֶׁ בדבש סביב הפה. אני טועם געגוע בשמלתךְ שֶׁ מתמלאת אהבות באש שֶׁ מבעירה אש יראו בי געגוע בצמא התוסס שֶׁ בליבי המוגז אני מדמיין אותךְ מתבהרת והולכת ואת …
נהר מתהלך ימתיק / אירן דן את מי הים בשְׁבִילְךָ ימתיק את מליחות הימים בשנתך אתה חוזר אחורה לבית נעוריך נושף חזק ברוח שעוד נותרה בך בערימת העלים והעצים כולם כרותים והשמיים זזים מימין לשמאל עם משאות כבדים והעננים איטיים נופלים אחד אחד לאדמה מכסים בעלים מתים את שפך הנהר …
בטוֹב ובאוֹר פניךָ / אירן דן בְּעֵינָיים וביַחְדָּו בשקי הדְּבַשׁ והנֹפֶת בזָּהָב הרָב בְּרָא לִי שמש ורוח מערבית מים עם אדמה, אש אוויר-הרים בחֵיקְךָ הרדם אותם את צבאות-המוות אין צורך עוד באוסף מילים בערימות, במטריות צ׳אנג מאי בוא נרד לטבריה והרי א נ י מקודשת לךָ 1/3/16 PIC- Tourist, …
מועמר מלוב / אירן דן זה עתה ביקש חברות אני משילה נעליים ונכנסת אליו הביתה לברר מי ומה רוצה מועמר הוא הרי לא דובר עברית ואת השירים שאני כותבת ממילא לא יבין ובינינו גם מי שמבין עברית מתלונן לא פעם מכאן שאם אסרב, אוכל לגאול אותו מיסורים מיותרים * אבל …
נָגוּעַ באהבה / אירן דן מטפטף זורם דרכי מתמלא הולך ומתרוקן אילו לא באתי ריק מן המלא ואילו באתי מלא מן הרִיק ונעלם תמיד נעלם לפני ואחרי בשמש הגבוה הוקל לי ואיתךְ אני שוב אני שלם 26/2/16 דמיין אדם עם חורים וככול שיתמלא יתרוקן .. Photo by Irene Dan
ברחוב יהודה מרגוזה / אירן דן יושב בפתח המסעדה מסתכל מפעם לפעם בעוברים ושבים ובעובר ושב ובדפי המינוס ועל החיים איך חולפים * ואבא שלי קראו לו Monsieur Abraham קנה את המסעדה ב- 54 בחר עבורנו את המקום בו נשב את החיים בם נחיה והשעה בה נקום חלומות שלא נגשים …