Tag Archives: ים

שַׁחַר / אירֵן דן

שַׁחַר / אירֵן דן

מפגשים הם תמיד חיבור. שבת טובה ואוהבת🌺

שַׁחַר / אירֵן דן
.
זוֹכֶרֶת אַחֲרֵי מוֹת אִמִּי,
שָׁמַרְתִּי עַל דַּג הַזָּהָב שֶׁל אִמָּא. עָמַדְנוּ
מוּל הַיָּם.
דְּמָעוֹת מְלוּחוֹת
מִגֹּדֶל הַיָּם
וְקוֹלוֹ הָרַךְ,
הִמְתַּנְתִּי לְאִמִּי
.
זוֹכֶרֶת בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ
עָמַד דַּיָּג
שֶׁהַשַּׁחַר עָלָה בְּעֵינָיו.
הוּא קָרָא לַמֶּרְחַקִּים
אֶל רוּחוֹת הַיָּם שֶׁעֲזָבוּנִי
.
אֵיפֹה הַדָּגִים? שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ.
הַדָּגִים בְּלֵב הַיָּם, עָיוּנִי,
הַדָּגִים בַּיָּם,
אָמַר אִישׁ הַסּוֹד
.

Oil on canvas by Ekaterina Popova, Russian Artist (2017)

No automatic alt text available.

אָמַרְתָּ/ אירן דן

אָמַרְתָּ/ אירן דן

אָמַרְתָּ/ אירן דן
תקנה לי את הים
תביא איתו רוח. כתרים קטנים מזהב
בשליחות חיל שומרים שניים
והכול יהא מושלם.
אָמַרְתָּ תכתוב לי מכתב
מילות אהבה בבקבוק
שיגיע על גליו של הים שלי
יסחוף איתו הכול
כול שנשתקע
ואותי.
דימיתי לשמוע בוהק פנינים
קָרֵב בשורות שורות לחוף
סוסוני ים קטנים
דוהרים

10.9.2015

Irene Dan's photo.

נהדף לאחור/ אירן דן

נהדף לאחור/ אירן דן

נהדף לאחור/ אירן דן
ומתפרק.
מילה אחר מילה
בורח מפני עצמו.
מתרחק גורר רגליים
ומתפרק.
משיב אבדות מן הים
חוזר לפנים. לפנים מערה
ומתפרק.
באור חלש אור שקט
יתעורר לתוך ציור קדום
נברא בצבע אדמה
ומתפרק.

1.9.2015

עומד עם פניו לים/ אירן דן

עומד עם פניו לים/ אירן דן

עומד עם פניו לים/ אירן דן
ידיו בכיסים
נפשו במילים
ישליכם מעליו בתנועות
רחבות
וטובות
(כמו היתה אוכל לדגים) יריעת פירורים.
אני רואה אותך חולף
על פני הרבים.
שקופה אעמוד מולך
ברבדים של שחר.
אותה פיסת חול
אותו מקצב גלים.
תמונת מראה.

24.8.2015

לןןיתן ענק/ אירן דן

לןןיתן ענק/ אירן דן

לןןיתן ענק/ אירן דן
הסתער על חוף. החליט להתאבד.
10 טון על חול חם.
דליים קטנים מפלסטיק
רצים עם דליים קטנים
סדוקים שופכים עליו מים.
הלןןיתן כמוני לא זז.
אינו מצליח לחזור לים.
נלכד בעיניו שלו עצמו
יראה את מותו בלייב
no judgment

28.8.2015

שָׁם, אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן; לִוְיָתָן, זֶה-יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק-בּוֹ.
(תהילים ק״ד כ״ו)

פתק ירוק/ אירן דן

פתק ירוק/ אירן דן

פתק ירוק תלוי בכניסה

מת הדייג   הקבורה בכפר פקיעין.

קול נקישות תרנים וחבל עבה מלופף במלכותו

בין הרשתות ישליך יהבו    אנשים עומדים לא יתנו.

בתחתית השמיים יחפש את הים

יושיט יד מן הקרקעית ילטף את ראשי

הדייג שכח את שמו שחור עיין רגליו זפת וצדפים פוערים בורות בנפשו

ישוט ללא מצפן דרך שביל הבשמים

אני רואה אותו    שקט

נעלם    בקו אופק

ריח חמוץ של זעה ינגב מצחו על

ראשו טורבן

25.4.2015

יפו