הרוח / אירֵן דן
שָׁמְעוּ אוֹתָהּ לוֹחֶשֶׁת
אֶת סוֹד הַמִּקְדָּשִׁים
הָעֲשׂוּיִים חוֹל וְטִיט
נוֹשֶׁפֶת
בִּשְׂדוֹת הַחִטָּה
הַמַּזְהִיבִים.
שָׁמְעוּ אוֹתָהּ,
הַלָּמוֹת לֵב, נִשְׁמַת חַיִּים
פְּעִימָה אַחַר פְּעִימָה,
מַכָּה בַּשַּׁעַר.
אִישׁ לֹא רָאַנִי,
אוֹמֶרֶת,
אֵין לִי פָּנִים וְאֵין דּוֹמֶה לִי
וְאֵין עָלַי מֶלֶךְ.
קוֹלִי, קוֹל כְּנָפַיִם
עַתִּיק מִצְּלִיל הַמַּיִם.
אֲנִי תְּהוֹם מִלִּים,
אַלְפֵי חֳרָפִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,
מִפְלֶצֶת עִם שִׁבְעָה רָאשִׁים,
הַמְּסַפֶּרֶת סִפּוּרֵי בְּרֵאשִׁית
אֵיךְ רוּחַ נֶחְצְתָה לִשְׁנַיִם
מֵאֵימַת הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ
בְּלֶכְתּוֹ.
—-