•תפוחים, אירן דן

•בפוסט הזה כמו בחיים, אין פואנטה, ובסופו ברכה מכול הלב, •תפוחים, •שהייתי בת 6 חליתי בצהבת. נישלחתי צהובה וחלשה לבית הקיץ בהרים, דודה מארי דאגה לי. היא היתה משכימה, קוטפת תפוחים מן העץ, מרסקת ומאכילה אותי מחית תפוחים בכפית שהייתי חלשה וצהובה. אוויר הרים ותפוחים, היתה אומרת, יעשו את העבודה, …